אריה ים, חביות נפט וקשר ישראלי: הקרב בין בריטניה לארגנטינה על איי פוקלנד מתלקח

נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, הודיע בסוף השבוע כי יטיל סנקציות על חברות נפט המבצעות קידוחים באזור איי פוקלנד, זאת על רקע תביעתה של ארגנטינה לריבונות על האיים, הנמצאים בשליטת בריטניה מאז 1833. האיום של מיליי בא בעקבות כוונתן של חברות בריטית וישראלית, Rockhopper Exploration ו-Navitas Petroleum, להתחיל בפרויקט קידוח בשדה נפט עשיר מצפון לאיים. מיליי כינה את האזור "שטח בריטי כבוש" והדגיש כי האיים הם חלק מעתידה של ארגנטינה, תוך שהוא מאיים להחמיר עונשים ולהטיל סנקציות על ספקים. למחרת, לשכת הנשיא הודיעה על פתיחת הליך להטלת סנקציות על 45 אנשים וחברות המעורבים בחיפושי הנפט.

העימות המחודש על איי פוקלנד, המכונים בארגנטינה איי מלווינאס, מתרחש על רקע שינוי אפשרי בעמדתה של ארצות הברית. נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, רמז כי הוא שוקל לסיים את הניטרליות האמריקנית בנוגע לשליטה באיים, ואף הביע ספק ביכולתה של בריטניה להגן עליהם כיום. מיליי ראה בכך "רוחות של שינוי" הנוטות לטובת ארגנטינה, וציין כי ארה"ב יודעת שארגנטינה היא שותפה מהימנה. טראמפ, מצידו, העלה ספקות לגבי יכולתה של בריטניה להילחם שוב על האיים, בטענה שהיא "לא אותה מדינה שהייתה לפני 20 או 25 שנה".

פרויקט הקידוח המדובר, בשדה הנפט Sea Lion, מוערך כבעל מאגר של 1.7 מיליארד חביות נפט. חברת Navitas Petroleum הישראלית מחזיקה ב-65% מהבעלות על הפרויקט, בעוד Rockhopper הבריטית מחזיקה ב-35% הנותרים. הקשר הישראלי לפרויקט, הכולל גם משקיעים ישראלים בחברה הבריטית, מעורר מורכבות דיפלומטית, שכן מיליי נחשב לידיד גדול של ישראל. שר החוץ הארגנטינאי הבהיר כי הצעדים נגד החברות לא יפגעו ביחסים עם ישראל, וירושלים הבהירה בעבר כי אינה יכולה להתערב מכיוון שמדובר בחברה פרטית.

בריטניה הגיבה כי עמדתה בנוגע לאיי פוקלנד בלתי ניתנת לערעור, והדגישה את זכותם להגדרה עצמית של תושבי האיים, שרובם המכריע הצביעו בעד הישארות תחת שלטון בריטי במשאל עם ב-2013. עם זאת, נשמעו גם קולות בבריטניה הקוראים לבחון מחדש את עלויות ניהול הטריטוריה המרוחקת. מנגד, שר ההגנה הבריטי העריך כי דברי מיליי נועדו למטרות פוליטיות פנים-ארגנטינאיות, לאור ירידה בפופולריות שלו לקראת בחירות עתידיות.