שינוי מגמה או התאוששות נקודתית: האם שוק הדיור מתחיל לצאת מהקיפאון?

בחודשים האחרונים נרשמה עלייה בהיקף עסקאות הדיור, מה שמעלה את השאלה האם מדובר ביציאה מקיפאון או בהתאוששות נקודתית. צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי, מעריך כי מדובר בחזרה סלקטיבית של רוכשים, בעיקר לאזורים ופרויקטים שהם מאמינים בהם ובמחירים נוחים.

ברבעון השני של 2026 נמכרו 9,670 דירות חדשות, וביוני לבדו נמכרו 3,672 דירות, עלייה של כ-28% לעומת החודשים שקדמו לו. עם זאת, נותרו בשוק כ-84,280 דירות חדשות לא מכורות. קצב הבנייה נמשך בקצב גבוה, עם כ-82.6 אלף היתרי בנייה ו-76.5 אלף התחלות בנייה. ארצי מסביר כי תהליך הבנייה ארוך, והחלטות שהתקבלו לפני שנים משפיעות על ההיצע הנוכחי, וכי קיים חוסר סנכרון זמני בין ההיצע לביקוש.

מוקדי הביקוש העיקריים כיום הם אזורים עם נגישות לתעסוקה ותחבורה, ובמחירים הנעים בין 2.5 ל-3 מיליון שקל. הביקושים גבוהים יותר בפריפריה ובמעגלים החיצוניים לגוש דן, בעוד באזורים עם מלאי דירות גדול והיצע גבוה, הרוכשים חזקים יותר.

הפחתת הריבית האחרונה צפויה להקל על הלחץ התזרימי של היזמים, אך ארצי סבור שהיא אינה מספיקה לבדה להחזרת הביקושים לרמות העבר. גורמים נוספים כמו אי-ודאות ביטחונית והמתנה לירידות מחירים משמעותיות יותר משפיעים על החלטות הרוכשים. בטווח הארוך, הביקוש לדיור בישראל צפוי להישאר גבוה בשל מאפיינים דמוגרפיים וקצב גידול האוכלוסייה.