מחקר ראשון: רשת הסיוע במזון בישראל - עוצמה ופערים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממרכז הרפואי שיבא ערכו את המחקר הלאומי הראשון מסוגו על היקף ופעילות רשת הסיוע במזון בישראל. המחקר זיהה 2,289 ארגונים ללא מטרות רווח (עמותות) הפועלים בתחום, מה שמעיד על מערכת גדולה וצומחת. היקף הפעילות השנתי של הארגונים שסיפקו נתונים פיננסיים נאמד ב-6.18 מיליארד שקלים, כאשר רק 13% מהמימון מגיע מסובסידיות ממשלתיות, והיתר מתרומות פרטיות מישראל ומחו"ל.

במערך הסיוע מועסקים למעלה מ-28 אלף עובדים קבועים ו-173 אלף מתנדבים. למרות המשאבים הרבים, המחקר חשף פערים משמעותיים. קיים מחסור חמור בנתונים אודות היקף הסיוע, ערכו התזונתי והמוטבים, מה שמקשה על הערכת יעילותה ושקיפותה של המערכת. בנוסף, זוהה חוסר איזון בין צרכי האוכלוסייה לבין מיקום הפעילות של העמותות.

רק 4% מהעמותות פועלות בחברה הערבית, למרות שרמת אי-הביטחון התזונתי שם גבוהה. אזור ירושלים מרכז 29% מהעמותות, בעוד הצפון, שגם בו רמת עוני גבוהה, זוכה ל-9% בלבד. ד"ר אהרון טרואן, שותף למחקר, ציין כי הממצאים מדגימים את עוצמתה ומגבלותיה של הפילנתרופיה. "החברה האזרחית עושה עבודה חשובה ביותר, אך מדינה מודרנית אינה יכולה להסתמך רק על צדקה", אמר. הוא הוסיף כי השאלה המרכזית היא האם הסיוע נמסר בצורה הוגנת, יעילה ושקופה, והאם הוא משלים את האחריות הממשלתית או מנסה להחליפה.

החוקרים קוראים לקביעת סטנדרטים אחידים, הגברת הפיקוח ושיפור התיאום בין קרנות הצדקה לממשלה.