הכנסת היוצאת הוזילה את מוסד חוקי היסוד לחלוטין

הכנסת ה-25, שכהונתה הסתיימה ביולי האחרון, ניצלה את יכולתה להעביר חוקי יסוד בקלות בהיקף חריג, כך עולה מסיכום של המכון הישראלי לדמוקרטיה. במהלך כהונתה הוגשו 80 הצעות לחוקי יסוד חדשים ותיקונים לחוקי יסוד קיימים, עלייה חדה לעומת כ-30 הצעות בעשור בכנסות קודמות. חמש הצעות חוק לתיקון חוקי יסוד עברו את כל הליכי החקיקה תוך שבועיים עד חודש בלבד, ביניהן ביטול עילת הסבירות, הרחבת "החוק הנורווגי", "חוק דרעי" ו"חוק הנבצרות".

הליך החקיקה המהיר, שכלל לעיתים הצעות פרטיות שקיבלו פטור מחובת ההמתנה, מעיד על היעדר דיון מעמיק בהשלכות החקיקה. המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר כי שימוש בחוקי יסוד לפתרון מחלוקות פוליטיות נקודתיות עלול לרוקן את מעמדם מתוכן. בישראל, בניגוד לרוב הדמוקרטיות בעולם, תיקון חוקה או חוקי יסוד אינו דורש רוב מיוחד או הליך ממושך, אלא רוב רגיל בלבד.

חלק מהתיקונים המהירים, כמו ביטול עילת הסבירות, נבעו מיוזמות הקשורות ל"רפורמה" המשפטית שהוצגה על ידי שר המשפטים יריב לוין. בג"ץ ביטל את ביטול עילת הסבירות בפסק דין תקדימי בינואר 2024, הפעם הראשונה שבה בית המשפט העליון מבטל תיקון לחוק יסוד. תיקונים אחרים, כמו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וחוק יסוד: לימוד תורה, נותרו בתוקף.

הכנסת ה-25 לא המציאה את הפערים בהגנה על חוקי היסוד, אך השתמשה בהם בהיקף חסר תקדים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי כ-51 מהצעות החוק שהוגשו בכנסת זו סווגו כ"פוגעות או עלולות לפגוע במוסדות, ערכים וזכויות דמוקרטיים", כאשר 28 מהן אושרו. קצב שינוי חוקי היסוד בישראל, כ-30 תיקונים בעשור, מהיר משמעותית בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות.