פעולות מבצעיות רגישות בלבנון הופכות למנוף פוליטי בניגוד לעמדת צה"ל
ביום חמישי האחרון, בשעת ערב מאוחרת, הודיע דובר צה"ל על סיום טיהור מתחמים תת-קרקעיים ברכס עלי טאהר בדרום לבנון, תוך הגדרת המצב כ"השגת שליטה מבצעית". תזמון ההודעה עורר תמיהות, שכן היא ניתנה שעות ספורות לאחר שלשכת ראש הממשלה נאלצה להוציא הודעה מסורבלת על שחרור אסירים לבנונים, זאת לאחר פרסום צפוי של הידיעה בערוץ 12. הודעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פתחה בהסבר על דרישת ישראל לקבלת מידע בנוגע להיעלמותם של יהודים בלבנון ב-1985 על ידי ארגון הקשור לחזבאללה, ורק בסופה הוזכר, כבדרך אגב, שחרור האסירים. מבנה ההודעה והסרבול נועדו, ככל הנראה, להסוות את העובדה ששחרור אסירים ללא תמורה ממשית אינו תורם לקמפיין "ניצחון מוחלט".
בשיחה עם "זמן ישראל", קצין בכיר בצה"ל סיפר כי במקרים של הודעות בעלות ערך פוליטי, לשכות ראש הממשלה ושר הביטחון מודיעות לצה"ל מראש על כוונתן לפרסם אותן. דוגמה לכך הייתה ההודעה על החזרת גופתו של יהודה כץ ז"ל מסוריה, שם נתניהו הדגיש את תפקידו באישור פעולות חשאיות לאיתור הנעדרים.
עולה גם השאלה האם הודעת צה"ל על סיום הפעולה ברכס עלי טאהר, שניתנה יממה לאחר פרסום איום איראני דרך עומאן על תגובה במקרה של המשך פעילות ישראלית במקום, מהווה התכתבות עם האיום האיראני. ישראל נזהרה עד כה מפיצוצים עוצמתיים בדרום לבנון כדי לא להביך את הממשלה הלבנונית ולא לעורר את האיראנים לכרוך שוב את הזירות. חריגה מהקו הזה הייתה ב-30 ביולי, אז פוצץ מתחם מנהרות של חזבאללה בבופור, וההודעה על כך יצאה מלשכות ראש הממשלה ושר הביטחון, בניגוד לעמדת צה"ל של "לעשות יותר ולדבר פחות".
במילים אחרות, פעולות מבצעיות רגישות והכרחיות של השמדת תשתיות חזבאללה הופכות למנוף פוליטי, לעיתים קרובות בניגוד לעמדת צה"ל, המעדיף דיסקרטיות מבצעית.
