"אני צריכה להיות עם ממצאים שמרימים את האוזניים"
הרשמת בכירה לימור נסים-לב מבית משפט השלום בראשון לציון ניהלה דיון מורכב בתביעה של תושבת העיר נגד עיריית ראשון לציון, אשר הטילה עיקול על רכבה. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם העירייה המציאה כדין את האזהרה לפני העיקול לתובעת. נציגת העירייה לא הצליחה להוכיח את מסירת ההודעה, כיוון שלא היה מעקב פריטים אחר דבר הדואר. נסים-לב הסבירה לתובעת כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לדון בחוקיות העיקול עצמו, אלא רק באופן ביצועו, וכי עליה להוכיח שלא קיבלה את ההתראות. היא הציעה לתובעת להגיש תביעה חדשה ולבקש צו מבית המשפט שיורה לדואר ישראל להציג את פרטי המסירה, או לנסות להגיע להסדר עם העירייה.
לאחר דין ודברים, התובעת ביקשה לסיים את הסאגה בפשרה, אך נציגת העירייה לא הסכימה. נסים-לב הציעה לדחות את התביעה ללא הוצאות, אך התובעת דרשה הוצאות על היום. לבסוף, הוסכם כי אם תוגש תביעה חדשה, אותו מותב יחליט לגבי הוצאות.
במקרה נוסף, נדונה תביעה של מבוטח נגד חברת הפניקס, שטענה כי המבוטח בדה את תביעתו על פריצה לביתו. נסים-לב הביעה ספקות לגבי טענת המרמה, וציינה כי הנטל להוכחת מרמה הוא גבוה מאוד. היא מתחה ביקורת על אופן החקירה של חברת הביטוח, שלא בדקה את תיק המשטרה ולא אספה די ראיות. היא הסבירה כי היא אישית מתקשה לחתום על פסק דין המייחס מרמה, בשל האחריות המקצועית הכרוכה בכך.
נסים-לב המליצה למבוטח לקבל את הצעת השמאית של חברת הביטוח, שהעריכה את הנזק ב-10,000 שקל, לעומת 15,000 שקל שדרש המבוטח. לבסוף, הצדדים הגיעו להסכמה על סכום של 10,000 שקל. הדיונים, שנועדו להימשך רבע שעה כל אחד, התארכו משמעותית, אך נסים-לב הצליחה להביא להבנות בשני התיקים.
