נמשכת התרסקות האקדמיה בישראל במספר מענקי מחקר

ישראל חווה ירידה משמעותית במספר מענקי המחקר היוקרתיים של האיחוד האירופי, תוכנית "הורייזן". בשנים האחרונות נרשמה צניחה של כשני שלישים במספר המענקים לחוקרים מתחילים, משיא של כ-30 מענקים בשנה עד 2024, לכ-10 מענקים ב-2025 ו-11 ב-2026. ירידות דומות נרשמו גם בקטגוריות המענקים למרצים בכירים ומתבססים. גורמים באקדמיה ובמשרד החינוך מייחסים את הירידה, בין היתר, לחרם אקדמי גובר על ישראל, שמתבטא בסירוב של חוקרים זרים לשתף פעולה ובהטלת וטו על שיתופי פעולה. בנוסף, שינויים במתכונת הגשת המענקים, כמו דגש על ראיונות והפחתת משקל לקורות חיים, עשויים להשפיע. מוסדות מובילים כמו האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן נפגעו במיוחד, כאשר האוניברסיטה העברית לא זכתה במענקים כלל ב-2026. נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל, הזהיר כי מדובר במגמה מדאיגה וכי המאבק בחרם צריך להיות משימה לאומית. יש חשש שהירידה במענקים תשפיע על עתיד המחקר והכלכלה בישראל, וכי המשא ומתן על השתתפות ישראל בתוכנית "הורייזן" הבאה ב-2027 עלול להיות מורכב. ועד ראשי האוניברסיטאות והמל"ג ציינו כי ילמדו את הנתונים ויפעלו למניעת מגמה ארוכת טווח, תוך הדגשת חשיבותה האסטרטגית של התוכנית לישראל.