האם איראן תגיב על חיסול מתקן חיזבאללה? הערכה בישראלית

מכון המחקר האמריקאי 'מכון למחקר המלחמה' (ISW) העריך את הסבירות לתגובה איראנית בעקבות חיסול מתקן תת-קרקעי גדול של חיזבאללה בדרום לבנון על ידי צה"ל. צה"ל הודיע ב-3 בספטמבר על השלמת מבצע לחיסול מנהרות תת-קרקעיות תחת רכס עלי-א-תאהר, המשמש עמדה אסטרטגית של חיזבאללה במשך שנים. גורמים באיראן ובלבנון מיהרו להמעיט בחשיבות המתקן, בעוד שהצבא האיראני נותר שקט באופן חריג.

ב-4 בספטמבר, התקשורת האיראנית וגורמים בחיזבאללה טענו כי ישראל מגזימה בחשיבות המתקן כדי לסייע לקמפיין הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם סגן יו"ר המועצה הפוליטית של חיזבאללה, מחמוד קמאטי, ציין כי הרשויות בישראל מנצלות את האירוע למטרות פוליטיות. המתקן, הממוקם מעל נהר הליטאני ובעל חשיבות אסטרטגית, שימש את חיזבאללה במשך כ-20 שנה לבניית מנהרות ולשיגורים לעבר ישראל. בעבר שימש כמרכז הפיקוד של יחידת 'בדר', אחת מיחידות הלחימה המרכזיות של הארגון.

אנליסטים מ-ISW ומהקבוצה הקריטית לחקר איומים (CTP) זיהו שלושה תרחישים אפשריים לתגובה איראנית: מתקפה נרחבת של טילים וכטב"מים על ישראל, מתקפה מוגבלת וסמלית על מטרות צבאיות כדי להפגין סולידריות עם חיזבאללה מבלי לעורר תגובה חריפה מארה"ב וישראל, או הימנעות מוחלטת מתגובה צבאית כדי למנוע הסלמה. על פי הניתוח, התרחיש האחרון נראה הסביר ביותר, לאור ההצהרות המרגיעות של טהרן וביירות והיעדר איומים פומביים מצד גורמים איראניים רשמיים.

ההערכה מתבססת גם על תגובות קודמות של איראן לפעולות ישראליות נגד חיזבאללה, כמו התגובה המוגבלת במתקפת טילים על ישראל לאחר תקיפת כטב"מ ישראלי בביירות ביוני. עם זאת, דווח על תקיפות איראניות על בסיסים אמריקאיים בירדן, איחוד האמירויות וכווית ב-3 וב-4 בספטמבר, אשר נתפסות כחלק מקמפיין רחב יותר להפחתת מחירי הנפט וללחץ על ממשל טראמפ. בנוסף, איראן מתמודדת עם משבר כלכלי חמור, מחסור במטבע חוץ וקשיים במימון בעלות בריתה, כולל חיזבאללה, בשל סנקציות אמריקאיות.