טורקיה מגבירה את הלחץ במזרח הים התיכון; ישראל נערכת

טורקיה מגבירה את פעילותה והשפעתה באזור מזרח הים התיכון, תוך יצירת מתחים חדשים עם יוון וקפריסין, ומהלכים שמעוררים דאגה בישראל. מומחים, ובראשם סינאן ג'ידי מהקרן להגנת דמוקרטיות, מזהירים כי פעולותיה של אנקרה, הכוללות הקמת "פארקים ימיים" חדשים, הצבת כטב"מים חמושים ומטוסי F-16 בצפון קפריסין, והתקרבות דיפלומטית למזרח לוב, הן חלק מדוקטרינת "המולדת הכחולה" השאפתנית. דוקטרינה זו שואפת להרחיב את השליטה הימית והשפעתה של טורקיה באזור.

המתחים עם יוון מתחדשים, כאשר מטוסים טורקיים מפרים שוב ושוב את המרחב האווירי היווני, כולל מעל איים יווניים. במקביל, פרויקט כבל התקשורת התת-ימי "Great Sea Interconnector", שאמור לחבר את יוון, קפריסין ובהמשך גם את ישראל, נקלע למחלוקת. טורקיה טוענת שפעולות במים השנויים במחלוקת דורשות את הסכמתה, בעוד יוון וקפריסין רואות בכך ניסיון להרחיב את שליטתה בפועל על פרויקטים הנחשבים לריבונותן.

ג'ידי מסביר כי טורקיה פועלת בשיטת "עובדות מוגמרות", היוצרת מציאות בשטח ללא פתרון המחלוקות המקוריות, ובכך מקטינה את מרחב המשא ומתן. הוא משווה זאת לפעולותיה ארוכות השנים בקפריסין. השתתפותה של חברת התשתיות הצרפתית Meridiam בפרויקט הכבל מוסיפה לו ממד אירופי, אך ג'ידי מזהיר כי אין בכך ערובה להגנה מפני ניסיונות טורקיים לשבש את העבודות.

המומחה מצביע על כך שהביטחון העצמי הגובר של אנקרה נובע, בין היתר, מיחסיה עם וושינגטון. הוא סבור כי הנשיא ארדואן חש חיזוק לאחר הפסגה האחרונה של נאט"ו, וכי התגובה האמריקאית להפצצת בסיס אבו א-דהור בסוריה, שבה כינה שגריר ארה"ב את התקיפה "הסלמה מיותרת", מעידה על נכונות אמריקאית להעניק לטורקיה מרחב תמרון רחב.

במקביל, טורקיה מחזקת את מעמדה בסוריה, תוך סיוע למשטר אסד בבניית יכולות צבאיות ומשטרתיות. ג'ידי טוען כי מטרת העל היא יצירת "מדינת חסות" שתגדיל את יכולתה של טורקיה לפגוע בישראל ותבסס אותה כמעצמה אזורית. ישראל, מצידה, הבהירה כי תתקוף כל התבססות צבאית בסוריה שתאיים על ביטחונה, וראתה בהפצצת בסיסים בסוריה מניעת התבססות טורקית.

על אף ההאשמות הטורקיות כלפי ישראל בהפרת ריבונות סורית, ג'ידי מצביע על כפילות תקנים, שכן טורקיה עצמה ביצעה פעולות צבאיות נרחבות בסוריה. הוא מסכם כי המצב הנוכחי "פשוט מעלה את רמת המתח".