האם נתניהו התעלם מהתראות על טבח ה-7 באוקטובר?
על פי דיווח בחדשות 12, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיבל מידע על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר בשלב מוקדם, אך לא פעל באופן מספק למניעתה. נטען כי בשעות הראשונות של המתקפה, אף שידע על הטבח, חטיפת בני הערובה והשתלטות על יישובים, הוא לא נקט בכל הצעדים הנדרשים. קיימות גם טענות על ניסיונות להזהיר את נתניהו מראש מפני האיום המתקרב, אך הוא לא הקשיב לאותות אזהרה אלו.
שלושה חודשים לפני הטבח, נתניהו עצמו ציין כי הרשויות בישראל היו מודעות לתוכניות של מאות מחבלים לחדור ליישובים, לחטוף אזרחים וחיילים, ולבצע רציחות. התראות נוספות הגיעו מבכירי מערכת הביטחון. שבועיים לפני המתקפה, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסר כי ראשי כל גופי הביטחון, צה"ל, שב"כ, משטרה ומודיעין, הזהירו את הממשלה והקבינט מפני התפרצות אלימות.
בשעה 6:29 בבוקר ה-7 באוקטובר, המזכיר הצבאי של נתניהו, אלוף אבי גיל, העיר אותו והודיע על מתקפה פתאומית של חמאס ועל ירי רקטות. נתניהו התעורר 27 דקות לפני שהמחבל הראשון הגיע לקיבוץ בארי. בשלב זה, לפי מקורות, תגובתו הראשונה של נתניהו הייתה שאלה לגבי הסיבה לירי הרקטות. העיתונאי רונן ברגמן משער כי נתניהו סבר בתחילה שחמאס אינו מעוניין במתקפה רחבת היקף, לאור הסכמים קודמים בנוגע למימון והיתרי עבודה.
כעבור 11 דקות, ב-6:40, המזכיר הצבאי גיל יצר קשר שוב עם ראש הממשלה ודיווח על כאוס, צפי לעשרות חטופים ומאות הרוגים. נתניהו שאל על מטרות המחבלים, אפשרות לחסל את הנהגת חמאס, ועל הצורך בגיוס מילואים. במקביל, ראשי השב"כ והמטכ"ל כבר החלו לכנס את צוותי החירום שלהם. מאוחר יותר, נטען כי ראש הסגל צחי ברוורמן ניסה לשנות את תזמוני התמלולים של השיחות כדי להסתיר את השיחה הראשונה בה נתניהו שאל מדוע חמאס החל בירי.
ראש הממשלה עצמו הציג גרסה שונה, לפיה ייתכן שלא העירו אותו בכוונה כדי למנוע תגובה ישראלית מוקדמת שתגרום למתקפת חמאס. לטענת העיתונאי, גישה זו נבעה מהוראותיו של נתניהו לשמור על רגיעה בגבולות עזה ויהודה ושומרון, וכי עדיפותו העליונה באותה תקופה הייתה קידום הסכם נורמליזציה עם סעודיה. "כורסא" דיווח בעבר כי נתניהו סבור שכל יום של קמפיין בחירות, המתמקד באפשרות שתלות ממשלות עתידיות במפלגות ערביות, דוחה את הדיון על אחריות ההנהגה הנוכחית לאסון ה-7 באוקטובר.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
