לו"ז נתניהו ב-7.10 לא נותן תשובות - אלא רק מגדיל את סימני השאלה

שלוש שנים לאחר אירועי 7 באוקטובר, עדיין מתגלות פרטים חדשים בנוגע להתנהלות ההנהגה הישראלית באותו היום. שאלות רבות נותרו ללא מענה בנוגע למועד הגעתם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ לקריה, וכן בנוגע לאופן ניהול הדרג המדיני-ביטחוני בשעות הראשונות של המתקפה.

על פי פרסומים קודמים, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא שוחח עם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי במשך למעלה משלוש שעות לאחר פרוץ הטבח. הרמטכ"ל עצמו שהה בבור בקריה החל מהשעה 07:15, ראש השב"כ רונן בר הגיע אף הוא מוקדם, ושר הביטחון הגיע בסביבות 07:45. כל הצמרת הביטחונית שהתה בבור עד להערכת מצב לקראת השעה עשר בבוקר.

בעקבות הפרסומים, לשכת ראש הממשלה מסרה כי נתניהו הגיע לקריה בשעה 08:22. הדבר מעלה שאלות נוספות בנוגע לפעולותיו בשעתיים שחלפו מאז פרוץ הטבח, ובפרט מדוע פגש את הרמטכ"ל וראש השב"כ רק שעה וחצי לאחר הגעתו. משפחות שאיבדו את יקיריהן מחפשות תשובות לשאלות אלו.

נתניהו טען לאחרונה כי מערכת הביטחון לא העירה אותו מחשש שיורה על מכת מנע. עם זאת, ב-1 באוקטובר, שישה ימים בלבד לפני הטבח, כינס נתניהו דיון הערכת מצב ביטחוני שבו דן בהסדרה עם חמאס, הטבות הומניטריות לעזה, וכן בקידום מוכנות מבצעית לחיסולים. סיכום הדיון, כפי שפורסם, כלל גם התייחסות להזדמנות לקידום שלום היסטורי עם סעודיה ולצורך להילחם בניסיונות לטרפד זאת.

בכירים שהשתתפו בדיונים עם ראש הממשלה מתארים פרקטיקה של 'דיבור כפול לפרוטוקול', שבה נאמרות אמירות לכיוונים שונים בזמנים קצרים. הדבר בא לידי ביטוי גם בסיכום הדיון מ-1 באוקטובר, שבו הושמטו חלקים שקראו להסדרה עם חמאס ולהטבות כלכליות, בעוד שהודגשו אמירות על אזהרה מפני הסלמה ופרובוקציות. המאמר טוען כי פרקטיקה זו רחוקה מיישום מדיניות או משילות, וכי יש לספק תשובות לשאלות הקשות, במיוחד כעת, כאשר נתניהו מבקש להוביל את המדינה לכהונה נוספת.