הטעיה תקשורתית: כיצד מילים מעוותות את המציאות הפוליטית והחברתית
עורך דין זקי כמאל טוען כי קיים פער מסוכן בין המציאות הפוליטית והכלכלית לבין האופן שבו היא מוצגת בתקשורת, תוך שימוש מכוון במונחים מעוותים. לטענתו, תופעה זו אינה חדשה אך החריפה מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023, והיא משמשת לטשטוש אמיתות קשות, להצדקת פעולות שנויות במחלוקת ולשינוי תפיסות ציבוריות. כמאל מביא דוגמאות רבות, החל מהמלחמה באוקראינה, דרך המצב בעזה, דרך המתיחות מול איראן והחיזבאללה, ועד להתפתחויות פוליטיות בישראל, כולל התמודדות עם אלימות בחברה הערבית.
הוא מצביע על שימוש במונחים כמו "הגירה מרצון" לתיאור פינוי פלסטינים מעזה, "פעולה צבאית" להפצצת בתי חולים, ו"קטיף עשב" לתיאור הפצצת שכונות שלמות. כמו כן, הוא מזכיר את השימוש במונחים כמו "התיישבות" במקום "כיבוש" ו"התנתקות" במקום "פינוי" בהקשר הישראלי-פלסטיני.
לדבריו, התקשורת, הפוליטיקאים, ואף אנליסטים ואקדמאים, משתפים פעולה ביצירת "מציאות אלטרנטיבית" המשרתת אינטרסים כלכליים, אידיאולוגיים ופוליטיים. הוא מדגיש את הסכנה שבשימוש בשפה פוליטית מעוותת, המזכירה את תעמולת הרייך השלישי, כפי שתואר על ידי ויקטור קלמפרר, וכיצד היא יכולה להוביל להצדקת אלימות וגזענות.
כמאל מתייחס גם למרוץ החימוש הגרעיני, וטוען כי מדיניות ארה"ב מפלה בין מדינות, ומאפשרת למדינות ידידותיות לפתח יכולות גרעיניות תוך מניעתן מאיראן. הוא קושר זאת למערכת הבחירות המתקרבת בישראל, בה הוא צופה שימוש מוגבר במונחים מעוותים כדי להשפיע על דעת הקהל, להסית נגד קבוצות מסוימות ולהסיט את הדיון מכישלונות פוליטיים.
הוא קורא לציבור, ובמיוחד לאזרחים הערבים, להתנגד לשימוש במונחים מניפולטיביים ולהקפיד על בחירת מילים מדויקת, כדרך יחידה להבנת המציאות וקבלת החלטות נכונות לעתיד.
