כроניקת 7 באוקטובר: האם נתניהו הטעה את הדרג הצבאי?

פרסום כרונולוגיה של אירועי 7 באוקטובר מטעם לשכת ראש הממשלה נועד, לדבריהם, להפריך "פרסומים שגויים". עם זאת, בפרסום חסרים פרטים, כגון תמלול שיחותיו של המזכיר הצבאי אבי גיל עם ראש הממשלה, וכן שיחות טלפון חשובות. פרסומים אלו עוררו תדהמה בקרב בכירים לשעבר במערכת הביטחון, ששמעו מנתניהו כי "לא העירו אותו כדי למנוע מיסקלקולציה" מצד חמאס. המונח "מיסקלקולציה" מתייחס להערכה שגויה של המצב והשלכותיו, ובמקרה זה, הכוונה היא שהמערכת לא צפתה נכונה את כוונות חמאס.

בפועל, כרונולוגיית האירועים מ-6-7 באוקטובר מצביעה על כך שנתניהו עצמו הורה מספר פעמים להימנע מפעולות צבאיות נגד חמאס, חיזבאללה ואיראן, כדי למנוע "מיסקלקולציה". הוא השתמש במונח זה גם בישיבות סגורות. מדיניות הביטחון הלאומי, תחת הנהגתו, דגלה בהרחקת עימותים ככל הניתן, מתוך תפיסה שיש "לנהל את עזה ברכות" ולשמור על יציבות.

ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים בלבד לפני הטבח, ראש השב"כ רונן בר והרמטכ"ל הרצי הלוי המליצו על תקיפות בעזה, כולל חיסול יחיא סינוואר ו"קמפיין רחב". נתניהו, לעומת זאת, התמקד בנורמליזציה עם סעודיה וקרא ל"ניהול רך" של עזה.

בליל 6-7 באוקטובר, סימנים חריגים נצפו בעזה, אך המערכת, כולל בר והלוי, העריכה שמדובר בתרגול של חמאס. ההערכה הייתה שאם ישראל תגיב בפעילות צבאית, חמאס יפתח באש, מה שנוגד את תפיסת ה"מיסקלקולציה". בכיר לשעבר במערכת הביטחון אישר כי הייתה כשל בהבנת המצב, אך הדגיש שהאיום לא נתפס כמידי, ולכן הועדפה הימנעות מפעולות. רק בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 באוקטובר הועברה קבוצת סיירת מטכ"ל "תקילה" לאזור הגבול.

בניגוד לטענה שלא העירו את נתניהו, המידע על פתיחת מנהרות הועבר לממלא מקום ראש הממשלה לענייני מודיעין בשעה 04:00 בבוקר, כשעתיים וחצי לפני המתקפה. הממלא מקום, קצין מודיעין בכיר, החליט שלא להעיר את ראש הממשלה, מכיוון שהמידע לא הצביע על צורך מיידי בפעולה. גם המזכיר הצבאי אבי גיל עודכן בשעה 06:15, אך גם במקרה זה, ההערכה הייתה שלא ניתן היה להספיק להגיב בזמן אמת. בכירים לשעבר במערכת הביטחון דוחים את הטענה שניסו להסתיר מידע מנתניהו, וטוענים שהחלטות הממלא מקום והמזכיר הצבאי היו סבירות בהתאם למידע שהיה בידיהם.