כך חיסל חיזבאללה את מנהיגי הקהילה היהודית בלבנון בשנות ה-80
במסגרת עסקה חדשה בין ישראל ללבנון, הממשלה בביירות תסייע באיתור שרידיהם של נעדרים יהודים, בתמורה לשחרור עצירים לבנונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה לקדם את איתורם והשבתם של גופות ראשי הקהילה היהודית בלבנון, שנחטפו ונרצחו בשנות ה-80 על ידי ארגוני טרור, אירועים שהביאו לפגיעה קשה ביהדות לבנון.
גל החטיפות והרציחות בוצע על ידי חיזבאללה בין השנים 1984 ל-1986. ב-15 באוגוסט 1984 נחטף המזכיר הכללי של הקהילה, סלים מורד ג'מוס, סמוך לבית הכנסת במערב ביירות. גופתו מעולם לא נמצאה. ב-29 במרץ 1985 נחטפו ארבעה מנהיגים בולטים: נשיא הקהילה יצחק ששון, סגנו ורופא הילדים ד"ר אלי חאלק, איש החברה קדישא אלי סרור, ורואה החשבון חיים כהן חלאלה. חודשים ספורים לאחר מכן נחטפו גם פרופ' יצחק טראב וראול מזרחי.
ארגון הפועלים עלי אדמות, ארגון כיסוי של חיזבאללה, נטל אחריות למעשים בנובמבר 1985. החוטפים האשימו את הנעדרים בריגול לטובת המוסד ודרשו מישראל לסגת מלבנון ולשחרר 300 מחבלים. ממשלת האחדות הלאומית דאז, בראשות שמעון פרס, סירבה לנהל משא ומתן או לשחרר מחבלים, מה שהוביל להוצאתם להורג של החטופים.
חיים כהן חלאלה היה הראשון שנרצח, גופתו נמצאה בדצמבר 1985. זמן קצר לאחר מכן נמצאה גם גופתו של פרופ' טראב. בפברואר 1986 נחטפו יהודה בניסטי ובנו, וד"ר אלי חאלק נרצח לאחר שעונה. גופותיהם של ד"ר חאלק ושאר החטופים שגורלם לא נודע, יחפשו כעת על ידי ממשלת לבנון במסגרת ההסדר החדש. הסכם זה מסיים פרק אפל בהיסטוריה של יהדות לבנון, שצומצמה מ-9,000 יהודים בשנות ה-60 לכ-1,800 בלבד ב-1975.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
