תקציב הביטחון אינו הבעיה: תגובה לעפר שלח
מאמר תגובה של אל"מ במיל' ד"ר חנן שי, שפורסם בעקבות מאמר של עפר שלח ב"הארץ", טוען כי הבעיה המרכזית של ישראל אינה תקציב הביטחון, אלא אובדן היכולת המקצועית של צה"ל לסיים מלחמות באופן מכריע.
שי מסכים עם שלח כי תקציב הביטחון הגבוה, גיוס המילואים הממושך והחלטות בניין כוח ללא הפקת לקחים הם בעייתיים. עם זאת, הוא דוחה את הטענה שישראל "מכורה למלחמה" וכי עליה "להיגמל ממנה" באמצעות מהלכים מדיניים. לטענתו, ישראל נאלצת להילחם שוב ושוב מכיוון שצה"ל שינה את תפיסתו ב־2006 מצבא הכרעה לצבא הרתעה והתשה, חדל להיבנות כדי להכריע את האויב, וכתוצאה מכך האויב שומר בידיו את ההחלטה על סיום הלחימה.
המאמר מציין כי כשלי מלחמת לבנון השנייה, שהובילו להמלצה להסב את צה"ל בחזרה לצבא מכריע, נבדקו כבר ב־2007, אך ההמלצה לא יושמה. הכשל, לטענת שי, הוא שהנהגות המדינה ושומרי הסף לא וידאו שהמלצות אלו מיושמות, ואימצו את שפת ההרתעה וההכלה. הוא קורא לתחקיר שיבחן מדוע ההמלצה לא יושמה, כיצד הונצחה התפיסה, ומה היה חלקה באסון 7 באוקטובר.
שי מבקר את שלח על כך שהוא הופך את הסדר, וקובע פתרונות לפני התחקיר. הוא מדגיש כי מפקדי הדור הנוכחי לא המציאו את התפיסה הנוכחית, אלא ירשו אותה מאבותיהם, אך עליהם לתקן אותה. הוא מגן על מפקדי צה"ל ולוחמיו, שלטענתו נלחמים במסירות ובמחיר כבד, ואינם אשמים ברשלנות בין-דורית.
המאמר מסביר כי השימוש הממושך במילואים מאז 7 באוקטובר נובע מהסבת צה"ל לצבא התשה, שהפכה את המילואימניקים למשלמי המחיר של אובדן היכולת לסיים מלחמות. הוא דוחה את הרעיון שהסכמים מדיניים יכולים להחליף עוצמה צבאית, ומדגיש כי השאלה הראשונה אינה כמה כסף יקבל צה"ל, אלא איזה צבא הוא אמור לבנות. ללא יכולת הכרעה, גם תקציב גבוה לא יסגור זירות לחימה. הפתרון הוא בנייה מחדש של צה"ל כצבא הכרעה, לאחר קביעת מדיניות ואסטרטגיית הגנה לאומית.
