"מי שמדבר נגד חמאס מואשם בבגידה". הקולות המושתקים בעזה
עיתונאים, חוקרים ובעלי דעה מעזה טוענים כי הצבא הישראלי מצא ברצועה חברה מותשת ומושתקת, שכן מנגנוני כפייה והאשמה בבגידה דיכאו כל קול מקומי שניסה לבקר את חמאס או להציע נתיב אחר. רוב המבקרים חיים כיום מחוץ לעזה, אך הם דמויות בולטות ברמה המקומית. הם מצביעים על "השתקה מהונדסת" ועל שימוש מכוון בהאשמות בבגידה כדי להשתיק כל ביקורת.
מוחמד תייסיר, כותב עזתי, מתאר כיצד קהלים בינלאומיים, כולל מהשמאל האנטי-אימפריאליסטי, הפכו את העזתים ל"במה" שעליה הם משליכים פנטזיות אידיאולוגיות, תוך התעלמות מהמציאות הקשה ברצועה. הוא טוען שחמאס, בתנועה שמרנית ופופוליסטית, חרץ את גורלם של תושבי עזה כשיצא לקרב ללא תכנון, והותיר אותם עם הברירה "גיבור או גופה".
עזיז אל-מסרי, חוקר היסטוריה פלסטינית, מסביר כיצד פרשנים בעולם הערבי חילקו את הפלסטינים לשני צירים: ציר ההתנגדות ש"אידיאליזציה" את העזתים כ"גיבורי-על" כדי להסתיר את כישלון חמאס, והציר הליברלי ערבי שדמוניזציה את הפלסטינים כדי להצדיק נורמליזציה עם ישראל. לדבריו, דמם של הפלסטינים שימש להשגת מטרות גיאופוליטיות, והמסקנה שהגיעה היא שהפלסטיני הטוב היחיד הוא פלסטיני מת.
לאה חוסיין, פרשנית פוליטית, מנתחת את ההשפעה ההרסנית של "אפוטרופסות תודעתית" ו"בניית מודלים מיתיים", שעיצבו מחדש את גבולות השיח של העזתים. היא מדגישה שעזה האמיתית היא חברה מגוונת, והתעלמות מכך פירושה מחיקת הפלסטינים עצמם. קרם אבו אל-רוס, חוקר מדע המדינה, מוסיף כי 90% מכלי התקשורת המשפיעים בפלסטין ממומנים על ידי כוחות אזוריים, בעיקר קטאר, מה שמאפשר להם "לקחת כבן ערובה את השיח הציבורי" ולכפות השתקה על ביקורת עצמאית.
אכרם עטאללה, כותב פוליטי, מצביע על המניע הפסיכולוגי של הקהל הערבי שראה במלחמה "קרב סימבולי ואידיאולוגי שיחזיר לו את כבודו האבוד", והיה אדיש למחיר האנושי. הוא טוען שערוצי הלוויין הערביים ניהלו "מכונת מלחמה תעמולתית" וחסמו פרשנים עצמאיים, תוך שימוש ב"צבאות של טרולים דיגיטליים" כדי להכפישם ולהשתיקם. שיר כמאל, כותב עזתי, מתאר כיצד האשמות בבגידה שימשו את חמאס לשליטה פוליטית וחברתית, דיכא מחאות כלכליות וחברתיות, והפך את הדיון מהמצוקות הלגיטימיות לשאלת מניעי המפגינים. כיום, לאחר החורבן, חמאס נושא ונותן על אותם ויתורים שקודם לכן סומנו כבגידה. המבקרים הביקורתיים שואלים מדוע לא נעשו הוויתורים בשלב מוקדם יותר, כדי להציל חיים ולמנוע הרס.
