הפוליטיקה המפלגתית: ריקנות ועימותים חסרי תוחלת
הכותב, מרעי חיאדרי, מנתח את המצב הפוליטי לאחר סיום גיבוש הרשימות המפלגתיות לקראת הבחירות, ומבקר בחריפות את ההתנהלות המפלגתית. לטענתו, לאחר שהמפלגות סיימו לבחור את מועמדיהן, חלקם אף ללא בחירות פנימיות אלא באמצעות החלטת יו"ר המפלגה, השקט הפוליטי שנוצר אינו מביא מענה אמיתי למצוקות הציבור.
חיאדרי מדגיש כי במקום להתמודד עם בעיות החברה, המפלגות עסוקות בהאשמות הדדיות, דברי בלע ואף "ח애וד" (האשמה בבגידה) זו כלפי זו. הוא רואה בכך "רמאות פוליטית" וזלזול בציבור, שאינו מתרשם עוד מהתנהלות זו. הציבור, לדבריו, מצפה לפעולות ממשיות, עמדות ברורות ותוכניות הניתנות ליישום, ולא לוויכוחים ריקים מתוכן והתקפות תקשורתיות.
הכותב טוען כי כל המפלגות, בהיותן חברות באותה כנסת ויושבות באותם כיסאות, דומות זו לזו, ולכן אין הצדקה ל"ח애וד" ולעימותים הזולים. הוא מצביע על הפער בין הבטחות הבחירות של הפוליטיקאים לבין מעשיהם בכנסת, ומזהיר כי התנהלות זו פוגעת לא רק בתדמית המפלגות אלא גם בתדמיתו של הציבור הערבי כולו.
חיאדרי פונה לאזרחים הנמנעים מהצבעה, ומסביר כי הם אינם אדישים אלא מבינים את המצב ואיבדו אמון במערכת הפוליטית. הוא מזהיר כי כל נאום קיצוני, האשמה הדדית, מאבק אישי או עסקה פוליטית סגורה, מרחיקים עוד אזרחים מקלפיות הבחירות. הוא קורא לפוליטיקאים להפסיק את המאבקים, את ה"ח애וד" ולכבד את עמם, ולהציג תוכנית פוליטית ברורה במקום להתחרות על כיסאות.
לסיום, הוא מדגיש כי פוליטיקה היא אחריות ואמון, ולא מרוץ על כיסאות או "מזיידות" (התמודדות על עמדות קיצוניות). הוא קורא לפוליטיקאים להחזיר את אמון הציבור על ידי עבודה אמיתית, ולא להפוך את יום הבחירות לתעודת כישלון במקום הזדמנות לייצוג העם.
