הפער בין התמיכה הפלסטינית באירופה למציאות בשטח

הכותב, המגיע מתוך "אזור ה-48", מתאר את רשמיו מביקור שערך לאחרונה בהולנד, גרמניה ובלגיה, שם השתתף בכנס בבריסל שמטרתו הייתה הקמת קואליציה משפטית ותקשורתית למאבק בפשעי ההתנחלויות בגדה המערבית. בכנס השתתפו מומחים מרחבי העולם הערבי ומהשטחים הפלסטיניים. הכותב התייחס לשורשי ההתנחלויות והקשר שלהן לפרויקט הציוני.

במהלך ביקורו, נפגש הכותב עם פעילים פלסטינים, אקדמאים, אנשי רוח ועיתונאים, והתרשם משלוש נקודות עיקריות. ראשית, הוא מציין כי בניגוד לתפיסה הרווחת בישראל, לפיה ההפגנות הגדולות למען פלסטין באירופה מונהגות על ידי הקהילות הפלסטיניות, המציאות מורכבת יותר. לטענתו, אירופאים רבים מובילים את המחאות, בעוד שהקהילות הפלסטיניות סובלות מחוסר אחידות ופילוג, בדומה למצב בקרב הפלסטינים בישראל. הוא מצטט פעיל פלסטיני ותיק שסיפר על הפתעתו לראות את רוב המשתתפים בהפגנה גדולה באמסטרדם היו הולנדיים. הפעיל הסביר כי למרות שזה הרצוי, היעדר נוכחות פלסטינית מאוחדת גורם לכך שהמונים פועלים מתוך רגש הומני ולא פוליטי, ולכן יש צורך להעמיק את הבנתם הפוליטית של הסוגיה הפלסטינית כדי להפוך את תפקידם ליעיל יותר בלחץ על ממשלות.

שנית, הכותב מדגיש את המחיר הכבד שמשלמים פעילים פלסטינים באירופה. למרות הפילוג והתסכול, הם ממשיכים לפעול ונושאים בעלויות כלכליות, פיזיות וחברתיות, ומתמודדים עם היעדרות ממשפחותיהם ופגיעה בעסקיהם. הוא מביא כדוגמה את הפעיל אחמד פראסיני, שנסע לג'נבה, חזר, ניהל את כנס בריסל, ולמחרת נסע שלוש שעות וחצי ברכב, למרות כאבי גב, להפגנה בהאג בנושא עינוי אסירים והגשת מסמך לתובע הכללי בנוגע לבית הדין הפלילי הבינלאומי. הכותב משווה זאת לאנשים בישראל המתעלמים מפעילות לאומית בטענה לעסקים או סיבות אחרות, בעודם משתתפים באירועים חברתיים ארוכים.

שלישית, הכותב מתייחס להתעניינות הרבה באירופה, וגם בביקוריו ברשות הפלסטינית, בבחירות בישראל ובתפקידם של ערביי ישראל בהן. הוא מציין כי קיימת תקווה רבה לסיום שלטון נתניהו, אך יש גם דעות כי ממשלה חלופית עלולה להיות גרועה יותר, למרות שתנקוט בשיטות ערמומיות יותר ותזכה לתמיכה מערבית. ישנה ציפייה בקרב חלק מהפעילים האירופאים שערביי ישראל יפילו את הממשלה הנוכחית. עם זאת, הוא שומע גינוי חריף לגישת התנועה האסלאמית הדרומית, ושאלות על קבלתם של פלסטינים להיות חלק מממשלה "איבדית". תנועת ה-BDS, לעומת זאת, אינה קוראת להחרמת הבחירות על ידי ערביי ישראל, מתוך הבנה למורכבות מצבם. הכותב מסכם כי המצב הפוליטי של ערביי ישראל מוליד תפיסות שונות, חלקן קיצוניות, וכי יש צורך בגישות חדשות ויעילות יותר להתמודדות עם האתגרים, לא רק להפלת הממשלה הנוכחית, אלא כבסיס לבניית כוח פוליטי וחברתי שיוכל להתמודד עם הפרויקט הציוני כולו.