משבר חוקתי? אנחנו עמוק בפנים

המאמר דן בשאלה האם ישראל נמצאת במשבר חוקתי, תוך הצגת שתי הגדרות עיקריות למושג. ההגדרה הראשונה, המוצגת על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתייחסת למצב בו הרשות המחוקקת או המבצעת מסרבות לקיים החלטה שיפוטית. ההגדרה המקצועית הרווחת יותר גורסת כי משבר חוקתי מתרחש כאשר שתיים או יותר מהרשויות העצמאיות (המחוקקת, המבצעת והשופטת) סותרות זו את זו.

הכותבים טוענים כי ישראל כבר נמצאת עמוק בתוך משבר חוקתי. הם מצביעים על התעלמות מכוונת וסתירה ברורה של בתי המשפט לחוקים מפורשים של הכנסת, כפי שבא לידי ביטוי בפסק דין בנוגע למינוי נציב שירות המדינה, בו השופט עמית תהה מדוע ראש הממשלה יורשה למנות אדם כרצונו, למרות שהכנסת קבעה זאת בחוק. לטענתם, התנהלות זו של בית המשפט, שאינו מכבד את חקיקת הכנסת, מהווה משבר חוקתי.

המאמר מביא גם דוגמאות לסירוב של גורמים ברשות המבצעת לקיים פסקי דין. היועצת המשפטית לממשלה, למשל, נוהגת שלא לקיים החלטות בית המשפט המקצבות לה זמן להגשת תגובת המדינה, לעיתים קרובות לאחר שעבר המועד המותר. דוגמה נוספת היא המקרה של רואי כחלון, שמועמדותו לממלא מקום נציב שירות המדינה סוכלה על ידי היועמ"שית, למרות שבית המשפט העליון קבע את מינויו בתנאים מסוימים. הכותבים תוהים האם משבר חוקתי אינו נורא כל כך, או שהוא נורא רק כאשר הוא נוצר על ידי נבחרי ציבור שאינם אהודים.