הדיפנס־טק הישראלי נמכר לחו"ל. לא בטוח שזה רע לישראל

בשנים האחרונות נרשמת תאוצה ברכישת חברות ישראליות בתחום הדיפנס-טק על ידי תאגידים בינלאומיים, כפי שבא לידי ביטוי ברכישת D-Fend על ידי מוטורולה סולושנס תמורת 1.5 מיליארד דולר, וברכישת 13 חברות ישראליות על ידי Ondas עד ספטמבר 2026, בהיקף כולל של למעלה ממיליארד דולר. תהליך זה מעורר חששות לגבי מכירת "נכסים ביטחוניים" של המדינה ועלול להעלות שאלות בנוגע לעצמאותה הטכנולוגית והמבצעית של ישראל.

כדי למנוע מהגל הנוכחי של רכישות להפוך לאיום אסטרטגי, יש להגדיר קווים אדומים. ראשית, אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון חייב לוודא שטכנולוגיות רגישות לא יגיעו לידיים עוינות או למדינות אסורות. שנית, יש להבטיח ששרשראות אספקה חיוניות יישארו זמינות בישראל גם בשעת חירום, כדי למנוע תלות זרה. אם סייגים אלו נשמרים, אין מניעה לבעלות זרה.

הניסיון מענף מדעי החיים הישראלי מלמד כי רכישת חברות מקומיות על ידי תאגידים זרים לא בהכרח פוגעת בתעשייה המקומית. בין השנים 2014 ל-2024 נרשמו 127 עסקאות רכישה בתחום מדעי החיים בהיקף של כ-21.7 מיליארד דולר, כאשר הידע, הניסיון וההון שנוצרו המשיכו להזין את האקו-סיסטם הישראלי.

בתחום הדיפנס-טק, רכישה על ידי תאגיד בינלאומי יכולה להעניק לחברות ישראליות את ה-Scale הדרוש לפריצה לשווקים גלובליים, דבר שקשה להשיג באופן עצמאי. הדבר כולל קשרים עם ממשלות, עמידה בתקנים מורכבים, ויכולות ייצור ושיווק. בנוסף, רכישות אלו מאפשרות להשאיר בישראל פעילות מחקר ופיתוח, מהנדסים ועובדים מיומנים, תוך חיבורם לתקציבים ושוקים גדולים. יזמים ומשקיעים מממשים השקעות ומקימים חברות חדשות, תוך מיחזור הון וידע. יתרון נוסף הוא שהמערכות הישראליות, שנבחנות בתנאי לחימה אמיתיים, הופכות למוצרים גלובליים מובילים כאשר הן משתלבות בערוצי השיווק וההפצה של תאגידים בינלאומיים.

האתגר המרכזי אינו בחירה בין ביטחון למכירת חברות, אלא בניית מנגנון רגולציה שיאפשר ליהנות מהיתרונות של הון, שווקים ו-Scale גלובליים, מבלי לוותר על הידע, היכולת והעצמאות של המדינה.