"לומדת מרוסיה": כך איראן מרחיבה את הפעילות החשאית שלה באירופה

איראן מרחיבה את פעילותה החשאית באירופה באמצעות גיוס עבריינים מקומיים, מתווכים וצעירים המגויסים דרך האינטרנט, במקום לשלוח סוכנים משלה. שיטה זו, המזכירה את דפוס הפעולה הרוסי, מאפשרת לטהרן לבצע פעולות מעקב, איומים ותקיפות במדינות מערביות תוך שמירה על ריחוק מהמבצעים בפועל. כך עולה מתחקיר של "ערב ניוז", המצביע על כך שהמניע לגיוס הוא לרוב כספי ולא אידיאולוגי.

הדיון בנושא התעורר מחדש בעקבות מעצרם של חמישה גברים ליד בסיס חיל האוויר הבריטי פיירפורד, אם כי הרשויות בבריטניה טרם ביססו קשר לאיראן והחשודים שוחררו בערבות. טהרן הכחישה כל מעורבות. חוקרת במכון המחקר האמריקאי סופאן, קלרה ברוקארט, מסבירה כי הפעילות מתחילה לעיתים בגורמים איראניים, עוברת דרך מתווכים ורשתות פשיעה, ומגיעה לאנשים מקומיים. היא מדגישה כי פעולות הנראות חובבניות עלולות להסתיר תכנון מסודר.

התחקיר מצביע על מקרים קודמים בהם שבדיה האשימה את איראן בשימוש ברשתות פשיעה נגד יעדים ישראליים ויהודיים, והמודיעין ההולנדי ייחס לטהרן ניסיונות לגייס עבריינים לפגיעה במתנגדי משטר. ברוקארט משווה את השיטה לדפוס הפעולה הרוסי, המקשה על זיהוי הגורם המזמין. עם זאת, היא מזהירה מפני ייחוס אוטומטי של כל אירוע חשוד לאיראן, ומדגישה את החשיבות של הבחנה בין כיוון חקירה, דפוס פעולה מוכר, לבין הוכחות לאחריות איראנית.

במקביל, מאמר ב"Eurasia Review" מנתח את השימוש האמריקאי בסנקציות פיננסיות נגד איראן. לפי הניתוח, ארה"ב פוגעת ברשתות הפיננסיות המאפשרות לטהרן להעביר כספים ולנהל סחר בינלאומי, באמצעות סנקציות על חברות קש, חלפנים ובנקים. המאמר טוען כי הלחץ הפיננסי, הפחות גלוי ממצור על מצר הורמוז, עשוי להיות החשוב ביותר. דרישות איראן במשא ומתן על פתיחת המצר כוללות גם נושאים פיננסיים כמו פיצויים והסרת סנקציות. עם זאת, קיים חשש כי שימוש ממושך בסנקציות יעודד פיתוח חלופות למערכות הפיננסיות הנשלטות על ידי המערב.

בנוסף, "הערב השבועי" מדווח כי חיזבאללה מתכנן לספק דיור לאלפי לבנונים שנעקרו מבתיהם בעקבות המלחמה עם ישראל. מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, הבטיח כי הארגון יסייע בשיקום ובנייה מחדש, תוך הפניית אחריות לממשלת לבנון. יותר מ-340 אלף לבנונים עדיין עקורים, וחיזבאללה שואף לחזק את מעמדו מול המדינה הלבנונית באמצעות היוזמה.