גלגול האחריות של נתניהו שמסיט את השיח ממה שחשוב באמת
הדיון הציבורי סביב אחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכשל המודיעיני שהוביל למלחמת "חרבות ברזל" מתמקד בשאלה האם עדכן את השב"כ בשיחה שקיבל מנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד. הטענה היא שאם היה עושה זאת, ייתכן שהיה נמנע הכשל. עם זאת, נטען כי גם ראש הממשלה וגם מערכת הביטחון היו "תקועים עמוק בקונספציה" לפיה חמאס אינו מעוניין במלחמה, אלא בהסדרה ובתשלומים.
על פי הניתוח, סביר להניח שאף אם היה נתניהו מעדכן את השב"כ, השיחה הייתה נדחקת למגירת ה"חמאס לא רוצה מלחמה", בדומה לאופן שבו מערכת הביטחון התייחסה לאזהרות אחרות. באופן דומה, נטען כי גם אם מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, היה מכריז בגלוי על כוונותיו לפתוח במלחמה, הדבר לא היה משנה את התפיסה הרווחת בצמרת הישראלית.
המאמר מדגיש שתי עובדות מרכזיות בדיון הסוער: ראש הממשלה ב-7 באוקטובר היה בנימין נתניהו, והוא היחיד מבין הצמרת הביטחונית שנותר בתפקידו. בנוסף, מוזכר כי ראש הממשלה הכחיש שהוזהר על ידי בן זאיד, בעוד שבאמירויות שמרו על עמימות בנושא. במקביל, ראש השב"כ רונן בר הגיב בחריפות לטענות נתניהו, כינה אותן "קמפיין הסתה חסר רסן" והודיע כי יתבע את ראש הממשלה.
הדיון הנוכחי סביב העברת האחריות בין נתניהו למערכת הביטחון נועד, לטענת הכותב, להסיט את השיח מהשאלות המהותיות הנוגעות לאחריות הכוללת של הדרג המדיני והביטחוני לכשלים שהובילו לפרוץ המלחמה.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.