רקוויאם להגמוניה הליברלית

פרופסור למשפטים מנחם מאוטנר, הוגה משפטי בולט בישראל, מותח ביקורת חריפה על בית המשפט העליון ועל תומכי ההפיכה המשטרית בספרו החדש "איך הגענו לכאן: מחשבות על מצבה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל". מאוטנר, שפרסם ב-1993 את הספר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי", טוען כי בשנות ה-80 חל שינוי בבית המשפט העליון, שבו השופטים, אותם הוא מכנה "ההגמונים לשעבר הליברליים", נטשו את הזירה הפוליטית וקידמו את ערכיהם דרך מערכת המשפט. תזה זו, לטענתו, מעוותת כיום על ידי תומכי ההפיכה המשטרית, כמו אבישי בן חיים, המשמשת להם כדלק לכינון משטר סמכותני.

מאוטנר מדגיש כי ביקורתו נובעת מדאגה לדמוקרטיה ולעקרון הפרדת הרשויות, בניגוד לעמדותיהם של תומכי ההפיכה. הוא מצביע על כך שגם לפני עליית תומכי ההפיכה, הוא עצמו מתח ביקורת על נפוטיזם ועל הדרת מועמדים מזרחים בבית המשפט העליון. לטענתו, בית המשפט עבר מגישה פורמליסטית, שהתאימה לחברה קולקטיביסטית, לגישה ערכית יותר המעניקה לו מרחב פרשנות רחב, לעיתים על חשבון הרשות המחוקקת.

הספר דן גם במושג "ההגמונים לשעבר" וטוען כי בני המעמד הבינוני-גבוה האשכנזי והמשכיל עדיין שולטים במוקדי כוח מרכזיים. מאוטנר מבקר את הדה-פוליטיזציה שלהם, את זניחת השדה הפוליטי הדמוקרטי ואת המעבר ל"פוליטיקה של עורכי דין ועתירות". הוא מתייחס גם לסוגיית יחסי אשכנזים-מזרחים, לתיאוריות על עולמם של מזרחים מסורתיים, ולעליית הפופוליזם כתוצאה מתהליכים כלכליים וחברתיים שדחקו את המעמד הבינוני-נמוך לשוליים.

מאוטנר מביע ביקורת על "המהפכה החוקתית" שהוביל אהרן ברק, ורואה בה צעד שגוי שנטל מהרשות המחוקקת סמכויות. הוא טוען כי המהלך גרם לניכור ציבורי ונתפס כניסיון להכריע מחלוקות פוליטיות בדרך לא דמוקרטית. הספר מסכם את הגותו העשירה, הכוללת התייחסות למוסר פוליטי, ליברליזם של שגשוג, סוציאל-דמוקרטיה קהילתנית, וכן למלחמת 7 באוקטובר ודרכים להשגת שלום. מאוטנר מוצג כקול מוסרי והומניסטי נדיר, שגם מחנה "השינוי" צריך להקשיב לו.