הקרב על E1 יכריע עד כמה אפשר לרסן ממשלת מעבר

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הקפיאה בסוף השבוע האחרון את המכרז המדובר של רשות מקרקעי ישראל לשיווק 1,234 יחידות דיור במתחם E1 באזור מעלה אדומים. המכרז היה אמור להיפתח ביום שני ולספק "חגיגה גדולה של תנופת בנייה בשטחים" ממש ערב הבחירות, כאשר סגירת תיבת ההצעות והכרזה על הזוכים היו אמורות להתרחש שבוע בלבד לפני מועד הבחירות. החלטת היועמ"שית מסמנת שלב חדש ביישום הכללים בדבר "דיני הריסון והאיפוק" החלים על ממשלת מעבר ערב בחירות.

ממשלות ימין מקדמות מזה שנים את הפשרת הקרקעות ב-E1 במטרה ליצור רצף בנוי בין מטרופולין ירושלים למעלה אדומים, מהלך בעל משמעות מדינית ברורה של סיכול רצף ריבוני פלסטיני בגדה המערבית. הלחץ הבינלאומי להימנע מכך נמשך שנים, אך הממשלה הנוכחית בחרה להתעלם ממנו. המהלך לקראת פרסום המכרז כלל מספר שלבים, החל מאור ירוק בפברואר 2024, אישור תוכניות באוגוסט 2025, אישור סופי בדצמבר 2025, אישור משרד השיכון ביוני האחרון, ופרסום חוברת המכרז לפני חודש.

עיריית מעלה אדומים הגישה עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטת היועמ"שית, בטענה כי הדרג הפוליטי סיים לקבל החלטות בנושא לפני חודשים רבים, וכי אין להחיל את דיני הריסון על הדרג המקצועי. השופט עופר גרוסקופף הורה ליועמ"שית להגיב לעתירה עד יום חמישי הקרוב. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ניסח את עיקר טענות העתירה, וטען כי היועמ"שית מרחיבה את סמכותה מעבר לנדרש ופוגעת בפעילות מקצועית שאינה מושפעת מהבחירות.

היועמ"שית, באמצעות עו"ד ענת אסיף גיל, הסבירה כי יש לבחון את המכרז לאור מספר פרמטרים, ביניהם עוצמת הכבילה של שיקול דעת הממשלה הבאה, מידת החשש מהפעלת שיקולים הנוגעים לבחירות, מידת הדחיפות, והאם הפעולה נוגעת למדיניות רגישה וחסרת קונצנזוס. היא הדגישה כי הרציונל של דיני הריסון הוא למנוע צעדים שיכתיבו מצב נתון לממשלה הבאה, גם אם ההחלטה הראשונית התקבלה לפני תקופת הבחירות. ההחלטה הסופית של בג"ץ בעתירה תלמד אם בית המשפט יגבה את היועמ"שית ויעניק לה כלים לעצור צעדים שממשלת מעבר אינה אמורה לנקוט.