ברקת הבטיח לשבור את כללי המשחק ו"הסל של המדינה" לא סיפק את הסחורה

מיזם "הסל של ישראל", שיזם שר הכלכלה ניר ברקת, יסתיים ב-14 באוקטובר, שישה חודשים לאחר השקתו. במסגרת המיזם, רשת קרפור התחייבה לשמור על מחירים קבועים ל-112 מוצרים מרכזיים. עם סיום המיזם, קרפור תשוחרר מהתחייבות זו, והמדינה לא תממש את האופציה להשקיע 25 מיליון שקל נוספים בקמפיין להמשך המיזם.

משרד הכלכלה טוען כי המיזם הוביל לחיסכון של כ-40 מיליון שקל לציבור, וכן לחיסכון נוסף ברשתות המתחרות. עם זאת, הדוח המלא המגבה נתונים אלו טרם פורסם. בדיקות שונות שבוצעו במהלך התקופה לא מצאו מלחמת מחירים רחבה בשוק, כפי שקיוו במשרד. מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא ירידה של כ-35% במחירי מוצרי הסל בסניפי קרפור שהשתתפו בתוכנית, אך במקביל נרשמו עליות מחירים בקטגוריות אחרות ברשת. קרפור דחתה את הטענות להעלאות יזומות, והסבירה כי חלקן נבע מסיום מבצעים.

בדיקות נוספות העלו כי רק רשת מחסני השוק ביצעה הוזלה משמעותית בסל, בעוד שאר הרשתות כמעט ולא שינו את מחיריהן. מחקר מאוחר יותר אישש כי לא נמצאה ירידה מובהקת במחירי מוצרי הסל בכלל הרשתות, למעט ירידה ממוצעת של כ-3% ברשתות הדיסקאונט, וירידה של כ-10% במחסני השוק. מנגד, נתונים ראשוניים של משרד הכלכלה הצביעו על ירידה של 8.4% במחירי "סלים מקבילים" ברשתות המובילות, לעומת ירידה של כ-3% בכלל מוצרי הצריכה באותן רשתות.

קרפור עצמה דיווחה על עלייה בחשיפה למותג ועל לקוחות חדשים, אך גם על פגיעה בהכנסות וברווחיות, שהיו בין השיקולים להחלטה שלא להמשיך במיזם. עלויות תפעוליות ופגיעה ברווחיות הוערכו בכמה עשרות מיליוני שקלים. המדינה מימנה קמפיין פרסומי רחב למיזם, שסיפק לקרפור חשיפה תקשורתית משמעותית, במיוחד לקראת הנפקה מתוכננת בבורסה. עם זאת, נותרה השאלה כמה מהחשיפה הזו הפכה בפועל ללקוחות ולקניות.

גורמים במשרד הכלכלה הסבירו כי עיכובים בלוחות הזמנים, בין היתר בשל המלחמה, הקשו על מימוש התכנון המקורי להארכת המיזם. בנוסף, העיתוי הפוליטי הפך את ההחלטה למורכבת. השר החליט שלא להתחייב להמשך המיזם ולהעביר את הנתונים לממשלה הבאה, שתוכל להחליט על המשך דרכו או על קידום תוכניות חדשות. מיד לאחר סיום המיזם, קרפור תשיק מבצעים עצמאיים תחת השם "Carrefour Special Deal".