הרשימה השחורה של האו"ם הוכפלה כמעט: הבנקים, שופרסל ובזק בפנים

משרד נציב זכויות האדם של האו"ם פרסם עדכון שנתי למאגר המכונה בישראל "הרשימה השחורה", הכולל חברות הפועלות ביהודה, בשומרון ובמזרח ירושלים. בעדכון זה נוספו 61 חברות חדשות, והמאגר מונה כעת 214 חברות, לאחר שרק חמש חברות הוצאו ממנו. ברשימה המעודכנת נכללים חלקים מרכזיים במשק הישראלי, ביניהם כל הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט, ירושלים) בטענה למתן אשראי ומימון לעסקים ובנייה. מתחומי הקמעונאות והמזון נכללו שופרסל, רמי לוי, תנובה, מאפיית אנג'ל וקפה קפה. מתחום התקשורת נכללו בזק, סלקום, פלאפון, הוט ו-yes. בנוסף, ברשימה מופיעות חברות תשתית, אנרגיה ותחבורה כמו שיכון ובינוי, נטפים, רכבת ישראל, קבוצת דלק, דור אלון, וכן מפעילות התחבורה הציבורית אגד, אלקטרה אפיקים, קווים וסופרבוס. בין החברות הבינלאומיות שצורפו נמנות Airbnb, Booking ו-TripAdvisor.

למועצת זכויות האדם של האו"ם אין סמכות לאכוף צעדים או להטיל קנסות על החברות ברשימה, אך ההשלכות העקיפות עלולות להיות משמעותיות. גופים מוסדיים במערב, הפועלים לפי כללי השקעה סביבתיים וחברתיים, עשויים למשוך השקעות מחברות הנכללות ברשימה. בנוסף, חברות זרות עלולות להימנע משיתופי פעולה וחוזים עם החברות המסומנות.

המאגר הוקם בשנת 2020, והעדכון הנוכחי נשען על חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024, הקוראת למדינות להימנע מסיוע לנוכחות הישראלית בשטחים. הוא מגיע גם לאחר שמדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה הטילו לאחרונה מגבלות על סחר עם ההתנחלויות. הרשימה המורחבת עלולה לשמש בסיס להרחבת צעדים אלה.

משרד החוץ הישראלי תקף בחריפות את פרסום הרשימה, וכינה אותה "מנגנון פוליטי מושחת" שנולד בגוף "פגום מיסודו" ונועד לפגוע בישראל. המשרד דחה את הרשימה ואת הנחות היסוד שלה, ותקף את נציב זכויות האדם, וולקר טורק, בטענה שהפך ל"נציב החרמות נגד ישראל". עוד נמסר ממשרד החוץ כי הפעילות העסקית הישראלית בשטחים מספקת תעסוקה לפלסטינים ומשמשת גשר בין הקהילות.