הטענות של הסרט "נז"א" נגד צה"ל חמורות. כך גם הכשלים העיתונאיים שלו

הסרט התיעודי החדש "נז"א", העוסק בטענות על הרג מכוון של עשרות אלפי אזרחים ברצועת עזה באמצעות בינה מלאכותית ופשעי מלחמה נוספים, סופג ביקורת נוקבת על ליקויים עיתונאיים חמורים. הסרט, שהופק בגיבוי ה"גרדיאן", אינו כולל אימות עצמאי של עדויות, חסר הקשר חיוני, ואינו מעניק לצה"ל הזדמנות להגיב לטענות המועלות בו.

יוצרי הסרט, יובל אברהם ורחל שור, נמנעו מלהציג את טענותיהם כפי שפורסמו בעבר, תוך שהם מערבבים סרט תיעודי טעון רגשית עם אלמנטים מוגבלים של תחקיר. הסרט נשען על חומרי גלם קודמים של אברהם, אך אינו מציין זאת באופן שקוף. הטענות המרכזיות מתמקדות בהתנהלות צה"ל בעזה, כולל שימוש בבינה מלאכותית למעקב אחר פלסטינים, יצירת מטרות לתקיפה, והערכת מספר ההרוגים הצפוי מראש. שם הסרט, "נזק אגבי", מרמז על טענה מרכזית כי צה"ל תכנן תקיפה נגד פעיל חמאס בידיעה ש-500 אזרחים ייהרגו, טענה שאינה מגובה בראיות מספקות.

בסרט מרואיינים 24 חיילים לשעבר תחת מעטה חשאיות, אך עדויותיהם מפוזרות ואינן תומכות באופן אחיד בטענות המרכזיות. פרטים בסיסיים על המרואיינים, כגון גיל או תפקיד, חסרים, וקולותיהם מעוותים דיגיטלית, מה שמקשה על הבחנה ביניהם. בנוסף, נחשפו בעיות תרגום ועריכה בכתוביות, שהוסיפו או שינו מילים שנאמרו, כגון הפיכת אמירה על משפחה בבית לטענה על מותה, או הפיכת אישור להריגת 500 על אדם אחד לניסוח נחרץ.

הסרט מתייחס למערכות כמו "לוונדר", המשמשת לזיהוי פעילי חמאס, ול"איפה אבא?", המזהה נוכחות של פעילי חמאס בבתיהם. צה"ל אישר את קיום "לוונדר" אך הכחיש את הטענה שהיא מספקת "רשימת חיסול", והדגיש כי היא משמשת ככלי עזר בלבד לאימות מידע. לגבי "איפה אבא?", נטען כי צה"ל מעדיף לתקוף פעילי חמאס בבתיהם בשעות הלילה, מה שעלול להוביל להרג אזרחים. הסרט משמיט פרטים חיוניים כמו תאריכים ומיקומים, ואינו מספק הקשר השוואתי לסכסוכים אחרים או פרשנות מומחים למשפט בינלאומי.

הסרט מציג את נתוני ההרוגים בעזה כ-73,000, נתון הנלקח ממשרד הבריאות של חמאס, מבלי לציין את מקורו או את העובדה שהוא אינו מבחין בין לוחמים לאזרחים. צה"ל מעריך כי כ-50,000 מההרוגים הם אזרחים, אך נתון זה מושמט מהסרט. כמו כן, הסרט מתעלם מהערכות צה"ל לגבי יחס האזרחים שנהרגו ביחס ללוחמים בסכסוכים אחרים. הסרט מציג נרטיב פוליטי ברור, משמיט הקשרים היסטוריים וצבאיים, ומקשר באופן מגמתי את הקמת תל אביב לעקירת פלסטינים, ואת שגרת החיים בישראל להרס בעזה, תוך השוואות לנאצים.