החג שהתיימר להחליף את סוכות

לפני כ-3,000 שנה, מלך ישראל ירבעם בן נבט דחה את חג הסוכות בחודש אחד, מהלך שנועד לבצר את שלטונו אך הוביל לפילוג, לעבודה זרה ולבסוף לחורבן הממלכה היהודית. כך עולה מניתוח של הרב אמנון בזק, חוקר ומרצה לתנ"ך, המזהה בניסיון זה תמרור אזהרה מפני סכנות הפילוג והמחלוקת.

הסיפור מתחיל לאחר מותו של שלמה המלך, כאשר בנו רחבעם ירש את המלוכה. נציגי השבטים, בראשות ירבעם, ביקשו הקלה בעול המיסים הכבד שהוטל עליהם. בעוד יועציו הזקנים של רחבעם הציעו להיענות לבקשה, יועציו הצעירים דחפו להפגנת כוח, ורחבעם השיב כי יעמיס עליהם אף יותר. כתוצאה מכך, הממלכה נקרעה: שבטי יהודה ובנימין נותרו תחת רחבעם בממלכת יהודה, ואילו עשרת השבטים הקימו את ממלכת ישראל בראשות ירבעם.

כצעד ראשון לביסוס שלטונו, ירבעם ביצע רפורמה דתית. מכיוון שבית המקדש בירושלים היה בשטח ממלכת יהודה, הוא חשש שהעם יעלה אליו ויחזור למלכות יהודה. לכן, הקים שני מקדשים אלטרנטיביים בבית אל ובדן, והציב בהם עגלי זהב. הרב בזק מסביר כי בתחילה העגלים לא נתפסו כעבודת אלילים אלא כסמל לייצוג ה', אך בהמשך הובילו לעבודה זרה ממש.

הרפורמה כללה גם שינוי בקדושת הזמן. ירבעם, שחשש מעליית העם לירושלים בחג הסוכות, הודיע כי החג יחגג בחודש מרחשוון במקום בחודש תשרי. זאת, בנוסף לשינוי בקדושת המקום (מקדשים חלופיים) ובקדושת האדם (מינוי כהנים משבטים שונים). הרב בזק מדגיש כי שינוי לוח השנה היה בעל היבט ריאלי, שכן עונת האסיף בצפון מאוחרת יותר, אך הוא גם שימש ככלי פוליטי.

הרב בזק רואה בניסיון של ירבעם להזיז את החג ובפילוג שבא בעקבותיו, לקח חשוב לימינו. הוא מציין כי המדרש מתאר כיצד לירבעם ניתנה הזדמנות לחזור בו, אך הוא סירב. "זה מה שקורה כשמנהיגים פועלים על פי אמביציות אישיות ולא על פי טובת העם", אומר בזק, ומדגיש כי הפילוג, שהחל מבסיס אישי, יצר אידיאולוגיה הרסנית שהובילה בסופו של דבר לחורבן הממלכה היהודית.