מנגנוני הכסף הסודיים בעזה: חמאס, סוחרים וישראל במעגל הלחץ הכלכלי

בצל המלחמה, המערכת הפיננסית ברצועת עזה קרסה, כאשר למעלה מ-98% מהבנקים וכספומטים יצאו מכלל שימוש. למרות זאת, התנועה הפיננסית לא פסקה, אלא עברה למודל רשת סודי ורב-ממדי, המנוהל על ידי שילוב של אינטרסים בין חמאס, סוחרים גדולים, רשות המטבע הפלסטינית, וכן שליטה ישראלית ישירה.

חמאס מנהלת את כספיה באמצעות מבנה סודי וגמיש. הפיקוח הכללי נעשה על ידי בכירים בתנועה, בעוד שהניהול המקומי מתבצע דרך תאי חירום אזוריים. נכסי התנועה מנוהלים דרך מועצת השקעות חיצונית, והרווחים מועברים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות. התנועה מסתמכת על צרפנים גדולים להעברת מזומנים, וכן על גביית "דמי חסות ותיאום" מסחורות הנכנסות לרצועה.

ישראל מפעילה לחץ כלכלי באמצעות שליטה על הכסף. היא מונעת הכנסת שקלים חדשים לרצועה, משבשת את התקשורת הבנקאית, ומפקחת על סחורות הנכנסות דרך המעברים, ובכך משפיעה על ערך השקל.

הסוחרים והצרפנים הפכו ל"בנקים מרכזיים" בשטח. הם מקבלים מזומנים ממכירת סחורות, ומספקים מזומנים תמורת עמלות גבוהות (15%-40%) למי שמקבל תשלומים דיגיטליים. כספים אלו משמשים לסחר ולרכישת סחורות, ולעיתים אף לרכישת סיוע הומניטרי הנמכר בשוק השחור.

הרשות הפלסטינית, דרך רשות המטבע, מנסה להזרים נזילות דיגיטלית באמצעות תשלום משכורות וסיוע, אך ניסיונות אלו מוגבלים עקב בעיות תקשורת וחשמל, והמזומן הפיזי נותר אמצעי התשלום העיקרי והאמין ביותר.