ה-AI ממלא תפקיד מרכזי בקמפיין הבחירות - והבוחר זקוק לחשד בריא
מערכת הבחירות הנוכחית היא הראשונה בישראל בה נעשה שימוש נרחב בבינה מלאכותית (AI) כחלק מארגז הכלים של הקמפיינים הפוליטיים. הטכנולוגיה מאפשרת יצירה מהירה של סרטונים, תמונות והקלטות שנראים אמיתיים, וכן עיבוד כמויות עצומות של מידע על בוחרים לצורך התאמת מסרים אישיים. הדבר מעלה שאלות מורכבות בנוגע לפרטיות, לשימוש במידע אישי ולשקיפות.
המחוקק הישראלי התייחס לשימוש ב-AI בתעמולת בחירות באמצעות חקיקה מיוחדת לקראת הבחירות הנוכחיות. נקבע כי תוכן שנוצר או נערך באמצעים דיגיטליים באופן שעלול להטעות (כמו "נחזות עמוקה" או דיפ-פייק) מחייב גילוי ברור ובולט כי אינו תיעוד מקורי. מטרת החקיקה היא להבטיח שקיפות ולאפשר לבוחר להבחין בין מציאות לתוכן סינתטי, אך הדבר אינו פוטר מבעיות משפטיות נוספות.
השימוש במידע אישי של בוחרים, הנאסף מפנקס הבוחרים או ממקורות אחרים, מעלה שאלות בנוגע לחוק הגנת הפרטיות. מפלגות אינן רשאיות לעשות במידע כרצונן, ובפרט כאשר מדובר ב"דיוור ישיר" המבוסס על מאפיינים אישיים. גם מידע שמוסק על הבוחר באמצעות אלגוריתמים, ולא נמסר ישירות, כפוף לחובות פרטיות. בניית "פרופיל פוליטי" על בסיס מידע זה, שמטרתו לחזות עמדות או התנהגות הצבעה, נחשבת לרגישה במיוחד.
התאמת מסרים פוליטיים לקהלים ספציפיים באמצעות AI, אף שהיא אינה חדשה במהותה, מתבצעת כעת בהיקף וברמת דיוק חסרי תקדים. השאלה המשפטית נוגעת לא רק לאופן השימוש ב-AI, אלא גם למקור המידע, חוקיות השימוש בו, מידת השקיפות והאם השימוש חורג מהמטרה שלשמה נאסף. בנוסף, מפלגות מחויבות בחובות אבטחת מידע למאגרי הבוחרים שלהן, ופריצה למאגרים אלו עלולה להיות בעלת השלכות חמורות.
השימוש ב-AI עלול לאפשר גם התערבות זרה בבחירות, באמצעות יצירה והפצה מהירה של תכנים מזויפים המותאמים לקהלים ספציפיים. התמודדות משפטית עם תופעות אלו מורכבת בשל מהירות היצירה וההפצה, והאפשרות לפעילות מחוץ לישראל. הבוחרים נקראים לפתח "חשד בריא" כלפי תכנים חריגים, לבדוק את מקורם ואת אמינותם, ולשים לב לזכויותיהם בנוגע למידע אישי.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.