חברות האוטובוסים בישראל: תביעת ענק נגד המדינה, שבוטל למחרת

חמש עשרה חברות אוטובוסים הפועלות ברחבי ישראל הגישו תביעה נגד משרד התחבורה בדרישה להחזר של כ-35 מיליון שקלים, שלטענתן הוחזקו על ידי המדינה באופן בלתי חוקי עבור עבודתן. התביעה, בסך 34.698 מיליון שקלים, כללה 31.103 מיליון שקלים שנטען כי הוחזקו עד סוף 2025, וכן כ-3.595 מיליון שקלים בריבית שנצברה. באופן מפתיע, למחרת הגשת התביעה, החברות ביקשו לבטל אותה. המחלוקת נסובה סביב מערכת סנקציות פיננסיות שמשרד התחבורה מטיל על מפעילי התחבורה הציבורית. החברות טוענות כי המשרד שינה את כללי הטלת הקנסות החוזיים לאחר חתימת ההסכמים, ובכך שינה את התנאים הכלכליים באופן רטרואקטיבי. טענה מרכזית נוספת נוגעת לפערים בין נתוני מערכות האלקטרוניות של החברות לבין מידע שהתקבל מבדיקות או מתלונות נוספות. במקרים בהם מערכת החברה הראתה ביצוע נסיעה, אך בדיקה הצביעה על אי-עצירה בתחנה או על חלק מן המסלול שלא בוצע, המשרד יכול היה לסווג זאת כאי-מילוי הוראה, עם קנס של 10,000 שקלים לאירוע, סכום שהחברות מחשיבות כמופרז.

מנגד, משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית דוחים את טענות החברות. לטענתם, הגברת הפיקוח נובעת מבעיית "נסיעות פיקטיביות", בהן מערכת מראה ביצוע נסיעה מלאה, אך בפועל הנוסעים לא קיבלו את השירות. הרשויות טוענות כי ברשותן ראיות המצביעות על מקרים בהם נהגים קיבלו הוראות לבצע רק חלק מהמסלול, בעוד המערכת תיעדה נסיעה מלאה. בנוסף, החברות התנגדו לקנסות על מצבים שאינם בשליטתן, כמו תאונות דרכים, הפגנות וחסימות כבישים. למרות שקיים מנגנון דיווח על אירועי חירום, החברות טוענות כי מאז 2024 מנגנון הבקרה הפך מחמיר יותר.

הסכסוך, למרות שנראה כעניין חשבונאי, משפיע ישירות על איכות השירות לנוסעים. נתוני משרד התחבורה מראים כי בשנת 2025, כ-96.4% מתוך כ-31.1 מיליון נסיעות מתוכננות בוצעו במסגרת הזמן המוגדרת. מחקרים בתחום התחבורה מצביעים על כך שעיכובים וחוסר עקביות בלוחות הזמנים פוגעים בתפיסת אמינות התחבורה בעיני הנוסעים. הסיבה לביטול התביעה, לפי פרסומים, היא תגובה מדינתית נחרצת, כולל איום בביטול אישורי קבלני משנה, לאחר הגשת התביעה. ביטול התביעה אינו מהווה הודאה באשמה מצד החברות, והסכסוך המשפטי בנושא טרם הוכרע.