חוקרים ישראלים פתרו תעלומה בת עשרות שנים בגלאפגוס
צוות חוקרים ישראלי מאוניברסיטת חיפה, בהובלת ד"ר טל לוצאטו כנען ועמרי נהור, בשיתוף פעולה עם חוקרים מקרן צ'רלס דרווין ומארצות הברית, פתר תעלומה בת עשרות שנים בנוגע לאצת האספרגון המסועף (Asparagopsis taxiformis) באיי גלאפגוס. במשך שנים, מקור האצה בארכיפלג היה לא ברור, והיא הוגדרה כמין שמקורו אינו ידוע.
המחקר, שפורסם בכתב העת Diversity and Distributions, השתמש בגישה "בלשית ביולוגית" ששילבה דגימות עדכניות שנאספו ב-2024, דגימות היסטוריות משנת 1985, ותיעוד היסטורי. באמצעות ניתוח גנטי של שלושה סמנים, החוקרים הצליחו להתחקות אחר "טביעת האצבע" הגנטית של האצה. כל הדגימות שנבדקו השתייכו לאותה שושלת גנטית, L2, שאינה מוכרת מאזורים אחרים במזרח האוקיינוס השקט, והאוכלוסייה הקרובה ביותר נמצאת בהוואי.
האחידות הגנטית לאורך עשורים, בשילוב עם היעדר תיעוד של האצה בסקרים משנות ה-30 והופעתה בשפע החל משנות ה-60, הובילו את החוקרים למסקנה שהאצה הגיעה לאיים ככל הנראה באמצעות ספינות במהלך או מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. המחקר הוא הסקר המולקולרי הראשון של האצה בארכיפלג, והוא מגדיר אותה כמין הראשון שאושר כמין פולש לגלאפגוס.
לממצאים חשיבות רבה לשמירת הטבע, שכן האצה מייצרת חומרים שעשויים להקנות לה יתרון על פני מינים מקומיים. אף שהשפעתה האקולוגית המלאה עדיין אינה ידועה, נדרש ניטור והערכת סיכונים בשל תפוצתה והשפעתה הפוטנציאלית על המערכת הימית הייחודית. ד"ר לוצאטו כנען ציינה כי האצה פלשה גם לחופי ישראל ולים התיכון, ונמנית עם 100 המינים הפולשים המסוכנים בעולם.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.