זרק את הסחורה "למזבלה" שבוע לפני הדיון - וישלם 36 אלף שקל
בית משפט השלום בירושלים חייב חקלאי ממושב אבן ספיר, המגדל צאן וסוסים, לשלם סך של 36,458 שקל לחברת "כלבו ווט" המשווקת מוצרים וטרינריים. בנוסף, עליו לשלם 931 שקל אגרת בית משפט ו-4,000 שקל שכר טרחה. החקלאי טען כי לא הזמין את הסחורה הנדונה, הצביע על תעודות משלוח שלא היו חתומות, ואף טען כי זרק את המוצרים "למזבלה" שבוע לפני הדיון.
הרשם הבכיר אורי הדר הודה כי תעודות המשלוח אכן מעוררות קושי, אך קבע כי עדותו של הנתבע עצמו היא שהכריעה את הדין. החקלאי הודה כי קנה בעבר סחורה מהחברה, אך טען כי את המוצרים הספציפיים בחשבוניות לא הזמין ולא היה זקוק להם. הוא טען כי מצא את המוצרים בחצר וביקש מנציגי החברה לאסוף אותם, אך הם לא עשו זאת. החברה, לעומת זאת, טענה כי החקלאי נהג להזמין סחורה בטלפון, והמשלוחים סופקו למשק, לעיתים מחוץ לשערים כשהוא לא היה נוכח, וכי שיטה זו פעלה במשך שנים.
החקלאי טען כי ביקש מעובדת בשם פאני לאסוף את הסחורה, אך לא הביא אותה לעדות, אף שהחברה ציינה שהיא כבר אינה עובדת אצלה. הרשם קבע כי אי הבאתה של פאני לעדות פועלת לחובתו של הנתבע. בנוסף, טענתו של החקלאי כי זרק את הסחורה שבוע לפני הדיון נחשבה "לא הגונה", שכן ההליך המשפטי נמשך כבר כשנה. טענה נוספת, על תשלום של 8,000 שקל במזומן לנציג, נדחתה אף היא.
החקלאי לא הצליח לשכנע את בית המשפט, בין היתר משום שהכחשתו הייתה כללית ולא התייחסה למוצרים ספציפיים. הרשם קבע כי מרגע שהחקלאי הודה שהסחורה הונחה בחצרו, אין זה משנה אם חתם על תעודות המשלוח. כמו כן, שיחה מוקלטת שהושמעה לחקלאי, בה לא טען שלא הזמין את הסחורה, לא סייעה לו. הרשם ציין כי "ההיגיון מחייב כי אם הסחורה אכן לא הוזמנה זה היה הדבר הראשון שהנתבע היה מציין בפני בן שיחו".
