באירלנד נבוכים מהפשרה: "לישראל כבר מזמן לא אכפת מזה"

טור דעה חריף שפורסם ב"אייריש טיימס" חושף את הדילמה והמבוכה באירלנד לקראת משחקי ליגת האומות מול ישראל. הכותב, קן ארלי, טוען כי אירלנד חשה חוסר נוחות ומתפשרת בכך שהיא משחקת מול ישראל, בעוד שישראל, לטענתו, כבר מזמן אינה מוטרדת מהעניין. ארלי מצביע על כך שבכירי ההתאחדות ומאמן הנבחרת האירית, היימיר האלגרימסון, חזרו שוב ושוב על המילה "לא נוח" בהתייחסותם למשחקים, וכי חלק מהשחקנים הרגישו "מאוד לא בנוח לשחק".

לדברי ארלי, חוסר הנוחות האירי נובע מכך שהם מודעים לכך שאולי לא היו צריכים לשחק מול ישראל, אך בכל זאת משחקים, ומעדיפים "להוריד את הראש" כדי להימנע מצרות. הוא מציג את ההתאחדות האירית כמי שנאבקת בין אינטרסים מנוגדים: בנובמבר הצביעה ברוב גדול בעד השעיית ישראל, אך ביולי כבר תמכה ברוב קטן יותר בקיום המשחקים. ארלי סבור שההתאחדות חוששת לפגוע באוהדים ובמקביל מאובדן כספים ונקודות מצד אופ"א, וכן מהשלכות על יחסי אירלנד עם ארצות הברית.

הכותב מתייחס גם לדבריו השנויים במחלוקת של המאמן האלגרימסון על "רצח עם", שהובילו לתגובה חריפה מצד ההתאחדות הישראלית. ארלי מציין כי המאמן הודה שייתכן שלא היה חכם למשוך תשומת לב, וההתאחדות האירית אף התלוננה באופן פרטי לאופ"א על התגובה הישראלית, אך נמנעה מעימות פומבי.

ארלי משווה את הגישה האירית לזו הישראלית, ומציין כי בעוד האירים מהססים, הישראלים מדברים בביטחון. הוא מביא כדוגמה את מנור סולומון, שדחה בנימוס אך בתקיפות שאלה על המלחמה בעזה, והדגיש כי הוא לא נראה "אפילו לרגע לא נוח". ארלי קושר זאת גם להחלטה הישראלית שלא להחליף חולצות ולא ללחוץ ידיים, וטוען שצעדים אלה מציגים את ישראל כנפגעת ואת אירלנד כמי שהפכה את עצמה לבלתי ראויה לכבוד.

הטור מסתיים בביקורת חריפה על ההתנהלות האירית, וטוען שהמחאה המשמעותית היחידה שאירלנד יכלה לבצע הייתה לסרב לשחק. מכיוון שהוחלט שהמשחק מתקיים, ארלי קובע שהגיע הזמן פשוט לשחק אותו, וכי המחאה המתוכננת חסרת משמעות אם השחקנים עולים למגרש.