בחד-פעמי משתמשים לרגע, "כימיקלי הנצח" נשארים איתנו
מחקר ישראלי חדש שערכה יעל אטשטיין, ביוטכנולוגית ימית ומומחית לבריאות סביבתית, מצא כי חשיפה למידע על ההשלכות הבריאותיות של שימוש בכלים חד-פעמיים ומבשמי אוויר מובילה להפחתה משמעותית בשימוש בהם. המחקר, שפורסם על ידי סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, בחן כ-300 משתתפים, רובם חברים בקבוצת פייסבוק בנושא צרכנות בריאה שהקימה אטשטיין.
התוצאות הראו ירידה של כ-77% בשימוש בכוסות חד-פעמיות לשתייה קרה ו-74% לשתייה חמה, וכן הפסקה מוחלטת של שימוש במבשמי אוויר על ידי כ-39% מחברי קבוצת הפייסבוק, לעומת 7% בלבד בקרב שאינם חברים. המחקר הדגיש כי בעוד שהמסר הסביבתי היה משמעותי עבור כלים חד-פעמיים, החשש הבריאותי היה הגורם המרכזי להפסקת השימוש במבשמי אוויר, תחום שזכה לפחות קמפיינים ציבוריים.
החומרים המכונים "כימיקלי נצח" (PFAS) נמצאים בשימוש במוצרים חד-פעמיים רבים, ועלולים לפלוט תרכובות כימיות שנקשרו במחקרים לפגיעות במערכת הרבייה, להפרעות מטבוליות והשפעות בריאותיות נוספות. גם מבשמי אוויר פולטים תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) שעלולות לגרום לאסתמה, אלרגיות ובעיות נשימה.
אטשטיין מסבירה כי התקן הישראלי למוצרי פלסטיק אינו מונע חשיפה לחומרים אלו, במיוחד כאשר צריכת המוצרים גבוהה. היא מדגישה את הצורך בשילוב המסר הבריאותי לצד המסר הסביבתי, וממליצה להתחיל בשינוי הדרגתי של הרגלים, תוך החלפת מוצרים כמו כוסות חד-פעמיות ומבשמי אוויר בחלופות בנות קיימא.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.