תביעה ייצוגית נגד הבנקים: מיליארדי שקלים על הפרשי ריבית בחשבונות עו"ש
בית המשפט המחוזי בישראל אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד ארבעה מהבנקים הגדולים במדינה, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט ו-IBI (הראשון), בטענה כי במשך שנים לא שילמו ללקוחותיהם ריבית על היתרות העודפות בחשבונות העובר ושב. היקף הנזק המוערך בתביעה עומד על למעלה מ-15 מיליארד שקלים. בית המשפט אישר את המשך ההליך המשפטי, אך טרם קבע כי הבנקים אכן יחויבו בתשלום.
התביעה הוגשה על רקע עליית הריבית במשק החל משנת 2022. בעוד שהריבית על הלוואות ופיקדונות עלתה משמעותית, הריבית על יתרות בחשבונות עובר ושב נותרה נמוכה מאוד, כ-0.1% בממוצע, לעומת כ-4% בפיקדונות לטווח קצר. הפער הזה, על מאות מיליארדי שקלים המוחזקים בחשבונות עובר ושב של משקי בית ועסקים קטנים (כ-236 מיליארד שקלים לפי נתוני יולי 2026), מתורגם לסכומים גדולים של הכנסות לבנקים לעומת סכומים זניחים ללקוחות.
הטענה המרכזית של התובעים היא שהבנקים מרוויחים מהשימוש בכספי הלקוחות המוחזקים בחשבונות העו"ש, אך אינם מתגמלים את הלקוחות כראוי. בית המשפט אישר את המשך התביעה על בסיס עילת "התעשרות שלא כדין", אך דחה עילות אחרות כמו הפרת חובת תום הלב. ההחלטה אינה קובעת שהבנקים אשמים, אלא שיש בסיס משפטי רציני לבחון את הטענה.
התקופה הרלוונטית לתביעה היא מאפריל 2022 ועד מאי 2025, אז נכנס לתוקף חוק המחייב את הבנקים ליידע לקוחות על אפשרויות השקעה רווחיות יותר לכספים המוחזקים בחשבונות עו"ש. בנק ישראל עצמו מקדם מזה זמן מה מודעות להשוואת תנאים פיננסיים.
עמדת הבנקים היא שהלקוח אינו זכאי אוטומטית לריבית על יתרות עו"ש, שכן הכסף נגיש לו בכל עת בניגוד לפיקדון. בנוסף, בנק ישראל הביע הסתייגות מהתערבות ישירה בתמחור מוצרי הבנקאות.
התביעה עשויה להשפיע על תחרותיות שוק ההון ולהוביל לשינויים בתנאי האשראי או העמלות מצד הבנקים. סכום הפיצוי הסופי, אם ייפסק, יושפע מגורמים רבים ואינו מבטיח פיצוי אוטומטי לכל לקוח. השלב הבא הוא דיון מעמיק בבית המשפט, כאשר צפויים ערעורים מצד הבנקים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
