הסכם אפשרי עם איראן: דילמה חדשה לישראל
נראה כי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שואף להפוך את הלחץ המופעל על איראן להסכם שיסיים את המתיחות הצבאית וימנע מאיראן לשוב ולאיים בנשק גרעיני. לאחר חודשים של לחימה, השאלה המרכזית אינה עוד כיצד להחזיר את איראן לשולחן המשא ומתן, אלא מה איראן צריכה להציע בתמורה להסרת הסנקציות. כך עולה מהערכה של אלדד שביט, חוקר בכיר ב-INSS ויוצא בכיר בקהילת המודיעין הישראלית.
התבטאויותיו הסותרות של טראמפ בנוגע לאיראן, לצד איומים מילוליים חריפים וחידוש המגעים הדיפלומטיים, אינן בהכרח מעידות על חוסר החלטיות. ייתכן שמדובר באסטרטגיה כוללת המשלבת איום צבאי, לחץ כלכלי ומשא ומתן, במטרה להגיע להסכם מבלי להיגרר למלחמה ארוכה.
השלב המורכב כעת הוא הגדרת התמורה הנדרשת מאיראן. דיווחים מצביעים על דיון בהסכם מדורג, שעשוי לכלול פתיחת מצרי הורמוז תמורת הסרת המצור האמריקאי. במקביל, ארה"ב ממשיכה להפעיל לחץ באמצעות סנקציות, המשפיעות כבר על תעשיית התעופה האיראנית, ומאיימת בסנקציות משניות על חברות זרות.
מבחינת טראמפ, פתיחת הורמוז, הבטחת חופש השיט, הורדת מחירי הנפט והפחתת הסיכון למעורבות אמריקאית נוספת ייחשבו להישג. אולם, ישראל חוששת שהסכם כזה, גם אם יסיים את הלחימה, לא יפתור את הבעיה האסטרטגית של שיקום יכולותיה הגרעיניות והצבאיות של איראן. נתניהו, שלא נפגש עם טראמפ במהלך ביקורו באו"ם, עשוי להציג גישה שונה, המדגישה את הצורך במניעת איום גרעיני.
האתגר של ישראל הוא להשפיע על תנאי ההסכם העתידי, ולאו דווקא למנוע אותו. טראמפ, מצידו, רואה את ההסכם עם איראן כחלק מתמונה רחבה יותר, הכוללת גם את יציבות האזור, יחסי הכוחות מול סין, והצורך להפנות משאבים לאזור האינדו-פסיפי. המורכבות של המצב האזורי, הכוללת את המתיחות בין החות'ים לסעודיה, והאינטרסים המנוגדים של מדינות האזור, מקשה על מציאת פתרון כולל.
הסיכון הפוליטי עבור טראמפ הוא שהמלחמה, שאותה ביקש לנהל באופן מוגבל, עלולה להפוך לאירוע מכונן בכהונתו השנייה אם לא יימצא לה פתרון. חידוש הפעולה הצבאית אינו מבטיח פתרון, ועלול רק לזכות בזמן נוסף. הדילמה המרכזית עבור ישראל היא להבטיח שהסכם שיסיים את הלחימה לא יאפשר לאיראן לשוב ולפתח נשק גרעיני.
