זוהר ארגוב: הקול שהכניס את המוזיקה המזרחית למיינסטרים הישראלי
זוהר ארגוב, שנפטר בגיל 32 בלבד, הותיר חותם בל יימחה על המוזיקה הישראלית, והפך לאחת הדמויות המזוהות ביותר בתולדות הזמר העברי. ארגוב, ששמו המלא היה זוהר אורקבי, נולד ב-1955 בראשון לציון למשפחה ממוצא תימני. את דרכו המוזיקלית החל ב-1977, ובתוך שנים ספורות הפך לאחד מכוכבי המוזיקה המזרחית. בתחילת דרכו הופיע במועדונים קטנים ועבד בעבודות כפיים, אך בסוף שנות ה-70 החל לעבור להקלטות מקצועיות. תקופה זו לוותה בקשיים, וב-1978 אף נאסר למשך שנה בגין האשמות באונס, פרט שנותר חלק מסיפור חייו לצד מורשתו המוזיקלית.
פריצת הדרך המשמעותית הראשונה הגיעה ב-1980 עם צאת אלבומו "אלינור", שהפך אותו מכוכב מועדונים לדמות מוכרת בסצנת המוזיקה המזרחית. האלבום כלל להיטים כמו "אלינור", "סוד המזלות" ו"מה לך ילדה". ארגוב לא היה מלחין את רוב שיריו, אך הצליח להפוך אותם להצלחות בזכות יכולת הביצוע הייחודית שלו, קולו המחוספס והרגשי, והיכולת להעניק לכל שיר תחושה אישית.
בשנת 1982 חל המפנה הגדול בקריירה שלו. הופעתו בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני", שזכה במקום הראשון, הביאה אותו לקהל טלוויזיוני עצום וסימנה את כניסת המוזיקה המזרחית למיינסטרים הישראלי. באותה שנה יצא גם אלבומו "נכון להיום", שנחשב כיום לאחת מיצירותיו הקלאסיות, וכלל שירים כמו "בדד" ו"שיר פרטי". אלבומים אלו שילבו מזרחיות עם עיבודים מערביים וכלים אלקטרוניים, ויצרו שפה מוזיקלית חדשה.
ארגוב נפטר ב-6 בנובמבר 1987, בגיל 32, בתא מעצר בראשון לציון. נסיבות מותו נותרו שנויות במחלוקת, כאשר גרסתו הרשמית דיברה על ניסיון התאבדות, בעוד משפחתו טענה כי לא התכוון לשים קץ לחייו וכי ייתכן שנגרם לו נזק עקב טיפול לקוי. למרות חייו הקצרים והקשים, שכללו התמכרות לסמים, מורשתו המוזיקלית נותרה חזקה. שיריו ממשיכים להיות מושמעים ומושרים, וקולו הייחודי עדיין מזוהה עם המוזיקה הישראלית, כשהוא נחשב לאחד מאבות המוזיקה המזרחית המודרנית.
