המתקפה על בית המשפט העליון
מאז תחילת 2023, ממשלת נתניהו מקדמת שינויים משמעותיים ביחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין בית המשפט העליון. יוזמות אלו כוללות שליטה של הקואליציה בבחירת שופטים, הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וביטול עילת הסבירות. חלק מהחקיקה נפסל או נדחה על ידי בית המשפט, מה שהוביל להסלמת העימות בין הרשויות.
שר המשפטים יריב לוין הוביל את התוכנית, שהחלה בינואר 2023 עם הצגת שינויים בוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות וביטול עילת הסבירות. ביולי 2023, הכנסת ביטלה את עילת הסבירות בהחלטות ממשלה ושרים, אך בינואר 2024 בג"ץ ביטל תיקון זה ברוב של 8 מול 7, וקבע כי לבית המשפט סמכות לבקר חוקי יסוד במקרים חריגים. שר המשפטים לוין הגיב כי פסק הדין "לא ירפה את ידינו" וכי השופטים "לוקחים לידיהם את כל הסמכויות".
העימות נמשך גם בנוגע למינוי נשיא בית המשפט העליון. לוין סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, עד שבספטמבר 2024 בג"ץ הורה לו לעשות זאת. בינואר 2025 נבחר יצחק עמית לנשיא, אך לוין הודיע כי אינו מכיר בו. במרץ 2025, הכנסת שינתה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, מהלך שעורר עתירות חדשות.
בנוסף לחקיקה, נרשמו התקפות מילוליות חריפות על בית המשפט מצד גורמים פוליטיים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את השופטים מספר פעמים, והרשות השופטת הגיבה כי תגובות כאלה "אינן ראויות וכל מטרתן להסית ולפגוע". במרץ 2026, מפגינים חרדים תקפו את ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, מה שהוביל למעצרים והגשת כתבי אישום.
הקואליציה מציגה את מהלכיה כתיקון ליחסי הרשויות והחזרת הכרעות לנבחרי הציבור, בטענה ש"שלטון החוק אינו שלטון השופטים". מנגד, מבקרי הרפורמה טוענים כי המהלכים נועדו לצמצם את יכולתו של בג"ץ לבקר את הממשלה והכנסת ולהחליש את הייעוץ המשפטי.
