הרב נתנאל אלישיב: הסיפורים שלא סופרו על הרב אברהם שפירא
הרב נתנאל אלישיב משתף זיכרונות אישיים וסיפורים שטרם סופרו על הרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב, במלאת 19 שנים לפטירתו. הרב אלישיב, שלמד בישיבתו של הרב שפירא בין השנים תשנ"ג לתשנ"ז, מתאר את הרב שפירא כדמות מופת שהשפיעה על אלפי תלמידים.
אחד הסיפורים המרכזיים מתאר הדרכה יוצאת דופן שנתן הרב שפירא לרב אליצור אריאל, שהתבקש ללמד נער חילוני לקראת בר המצווה. במקום ללמד חומר מוגבל, הרב שפירא הנחה ללמד את הנער את כל התנ"ך, המשנה והש"ס, והסביר כי מרגע שילד יהודי נכנס לעול מצוות, נשמתו תובעת ממנו ללמוד את כל התורה. הרב שפירא הדגיש כי אם המחנך אינו מאמין בכך, הוא אינו ראוי ללמד את הנער.
סיפור נוסף עוסק בבקשתו של הרב אלישיב הצעיר לטייל בירדן לאחר הסכם השלום. הרב שפירא לא אסר זאת במפורש, אך רמז בעדינות ש"החפץ חיים לא היה עושה את זה", ובכך העביר את המסר שהדבר אינו מתאים.
הרב אלישיב סיפר גם על תלמיד שסולק מהישיבה, אך המשיך להתפלל בבית המדרש. תפילתו הנרגשת של התלמיד, שנקלט על ידי הרב שפירא, עוררה התפעלות רבה מצד ראש הישיבה, ואולי אף תרמה לחזרתו לישיבה בהמשך.
בסיפור נוסף, סטודנט שביקש ללמוד משפטים בהרווארד קיבל מהרב שפירא עצה מפתיעה: "תלמד שם דף יומי". הרב אלישיב רואה בכך דוגמה לחוכמת החיים של הרב, שידע כיצד ליצור מסגרת לימוד קבועה גם מחוץ לישיבה.
הסיפור המשמעותי ביותר, לדברי הרב אלישיב, הוא על בחור שרצה להיפרד מחברתו בשל התנגדות הוריה. הצעירה פנתה לרב שפירא, שהבטיח לדבר עם הבחור. לאחר מכן, כאשר הבחור שאל את הרב אם עליו להתחתן איתה, הרב השיב בחיוב והתחייב לערוך את החופה. למרות התחייבות קודמת, הרב שפירא עמד במילתו ועורך את שתי החופות באותו ערב, מה שהרב אלישיב מגדיר כ"אקט מנהיגותי" המדגים את מחויבותו ואכפתיותו כלפי תלמידיו.