התנשאות פוליטית: האשמה מרכזית נגד ממשלת ישראל הנוכחית

המאמר, מאת עו"ד זכי כמאל, טוען כי מדיניותה של ממשלת ישראל הנוכחית מאופיינת ב"התנשאות פוליטית" כלפי שכנותיה, הפלסטינים, אזרחים ערבים, מתנגדים פוליטיים ומוסדות בינלאומיים. לטענתו, גישה זו, המבוססת על תחושת עליונות צבאית ודיפלומטית, מובילה להחלטות שגויות ומסוכנות, הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפנימית.

במישור החוץ, המאמר מצביע על התעלמות מהתראות מודיעיניות לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, כדוגמה לביטחון עצמי מופרז שהתבסס על תפיסה טכנולוגית בלבד. כמו כן, נטען כי ישראל מתעלמת מביקורת בינלאומית, רואה בה אנטישמיות, ומגיבה בענישה, כפי שבא לידי ביטוי בסגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים. המאמר אף מזכיר את הסרט "נאזה" כדוגמה נוספת לביקורת בינלאומית על התנהלות ישראל בעזה, ועל התגובה הישראלית המגוננת והמתנשאת כלפיו.

במישור הפנים, נטען כי הממשלה מנסה לבצע "הפיכה חוקתית" תוך רמיסת זכויות האופוזיציה, וכי היא מאשימה מתנגדים פוליטיים בתמיכה בחמאס. כמו כן, מוזכר סירובה של הממשלה לשאת באחריות לאירועי ה-7 באוקטובר, ודרישתה ממתנגדיה להפגין נאמנות לעמדותיה, כולל התנגדות להקמת מדינה פלסטינית ואי-שיתוף מפלגות ערביות בממשלה.

המאמר מנתח את שורשי הגישה ההתנשאותית בשינוי שעבר הימין הישראלי, מליברלי-חילוני לאורתודוקסי-משיחי, ורואה בכך גורם מרכזי להחמרת המצב. הוא מסכם כי ישראל תחת ממשלתה הנוכחית נמצאת בשיא של מדיניות התנשאות, המרחיבה את הפער בין תפיסתה העצמית לבין תפיסת העולם, ומזיקה לדמוקרטיה הפנימית וליחסיה הבינלאומיים.