הבכירים שעוזבים את הבנקים מרוויחים יותר מהמנכ"לים: 5.6 מיליון שקל בישראכרט, 18 מיליון בתדהר
חוק שכר הבכירים, שנכנס לתוקף ב-2016, קובע תקרה לשכר בבנקים ובחברות ביטוח, המוגבלת לפי 35 מהשכר הנמוך ביותר בארגון. כעת, עשור לאחר מכן, ניכר כי בכירים רבים מוצאים את דרכם אל מחוץ למערכת הבנקאית, שם הם מרוויחים סכומים גבוהים יותר מאשר מנכ"ליהם לשעבר. הדוגמה הבולטת היא איתמר פורמן, שניהל בעבר את החטיבה העסקית בבנק הפועלים וכיום מנכ"ל ישראכרט, שם צפוי שכרו להגיע לכ-5.6 מיליון שקל בשנה, לעומת כ-4.3 מיליון שקל שמקבל מנכ"ל הפועלים, ידין ענתבי. גם צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי, עבר לנהל חברת אשראי חוץ-בנקאי תמורת 4.6 מיליון שקל, בעוד מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן, מרוויח כ-4.4 מיליון שקל. הפער הקיצוני ביותר נרשם אצל אורי לוין, שכיהן כמנכ"ל דיסקונט והרוויח כ-3 מיליון שקל, וכיום כמנכ"ל קבוצת הנדל"ן תדהר צפוי להרוויח כ-18 מיליון שקל ב-2025.
בנוסף, בכירים נוספים כמו אייל בן חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, הצטרפו לישראכרט, וזוהרית יוגב, סגנית ראש חטיבת המשכנתאות בלאומי, עברה לכאל. גם מנכ"ליות בנקים לשעבר, כמו לילך אשר-טופילסקי ורקפת רוסק-עמינח, מצאו תפקידים בכירים בשוק הפרטי, בקרנות השקעה.
התופעה מתרחשת על רקע רווחי שיא של הבנקים, שהסתכמו בכ-32 מיליארד שקל ב-2025. התקרה על שכר הבכירים גורמת לדחיסה של שכר שאר ההנהלה, מה שמוביל לבריחת ידע וכישרונות לתחומים כמו חברות אשראי חוץ-בנקאי, חברות כרטיסי אשראי וחברות נדל"ן, שאינן כפופות למגבלות שכר דומות. בכירים אלו עוזבים עם ניסיונם, קשריהם וצוותיהם, מה שפוגע בבנקים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
