בין מלך יהודה לווינסטון צ'רצ'יל | הפתרון עבד. אז למה הנביא כעס?
המאמר דן בסיפורו של אסא, מלך יהודה, כפי שהוא מתואר בספר דברי הימים, ומעלה שאלות פרשניות לגבי התמודדותו עם מצור על ירושלים. בתחילת דרכו, אסא נשען על ה' וזכה להבטחה שה' יהיה עמו כל עוד הוא דבק בו. אולם, כאשר בעשא מלך ישראל כרת ברית עם מלך ארם וחוסם את דרכי הגישה לירושלים, אסא בחר בפתרון מעשי: הוא שלח שוחד למלך ארם כדי שיפר את הברית עם ישראל ויסיר את המצור. הפתרון עבד, המצור הוסר, אך הנביא נזף באסא על שבחר להישען על הארמים ולא על ה'.
המאמר מציג את הדילמה של אסא כמנהיג שצריך להגן על ממלכתו, ומעלה את השאלה האם המטרה במשבר היא רק לחזור לשקט, או לצאת ממנו אחרת. הפתרון של אסא אמנם השיג את מטרתו המיידית, הסרת המצור, אך פספס את השאלה העמוקה יותר של סיבת המשבר. הוא משווה זאת למצב בו מכסים נורת אזהרה ברכב מבלי לטפל בבעיה המקורית במנוע.
הטור מקשר את הסיפור למשפט המיוחס לווינסטון צ'רצ'יל, "אף פעם אל תבזבז משבר טוב", ומדגיש כי כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה ולהתחדשות. המילה "משבר" במקרא קשורה למקום לידה, ומרמזת על תהליך של לידה מחדש. במקום למהר לחזור לשגרה, יש לבחון מה במשבר דורש תיקון, ולהשתמש בו ככלי לשינוי אמיתי, ולא רק לכיסוי הבעיה.
