חמש פקולטות חדשות לרפואה נפתחו בישראל. האם הן ימנעו את קריסת המערכת?
בשנים האחרונות נפתחו חמש פקולטות חדשות לרפואה בישראל, במטרה להתמודד עם המחסור הכרוני ברופאים במערכת הבריאות. למרות תנאי הקבלה הנוקשים והשעות הארוכות, צעירים ישראלים רבים עדיין שואפים להתקבל למקצוע, אך הפער בכוח אדם עדיין משמעותי.
בשנת 2025 צפויים ללמוד כ-1,200 סטודנטים לרפואה, ובשנה האחרונה הגיע המספר ל-1,446. עם זאת, מספר הנדחים גדל משמעותית, מ-546 בשנת 2005 ל-1,340 בשנת 2021. הפקולטות החדשות שנפתחו כוללות תוכניות באוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן, אוניברסיטת רייכמן (לבעלי תארים קודמים) ומסלול פרה-קליני באילת בשיתוף אוניברסיטת דברצן.
נתונים עדכניים מצביעים על כך שרק 28% מהרופאים החדשים הוכשרו באוניברסיטאות ישראליות, כאשר היתר למדו בחו"ל. כחצי מהלומדים בחו"ל למדו במוסדות שאינם עומדים בתקן הישראלי. בנוסף, כ-13.5% מהרופאים שלמדו בחו"ל נשארו לעבוד שם, ו-1,300 רופאים ישראלים עזבו את הארץ בשנים 2023-2025.
שכר הרופאים בישראל נע בין 23,000 שקל לחודש למתמחים ועד 772,000 שקל בשנה למומחים, כאשר קיימים פערים משמעותיים בין התמחויות, ותק, מיקום גיאוגרפי ומגדר. שכר הרופאים בישראל גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, אך שעות העבודה הרבות, במיוחד למתמחים, מעלות שאלות לגבי כדאיות המקצוע.
מתווה קיצור התורנויות בבתי החולים בפריפריה מ-26 ל-21 שעות נחשב לשיפור מסוים, אך יש הטוענים כי אינו מספיק ואינו מיושם בכל הארץ. למרות האתגרים, רופאים בכירים כמו פרופ' עידו וולף וד"ר ערן דותן עדיין רואים ברפואה מקצוע מבוקש ובעל משמעות, אך מדגישים את הצורך בשיפור תנאי העבודה והשכר.
