סחורה לוהטת: הבכירים שעוזבים את הבנק ומרוויחים הרבה יותר מהמנכ"ל שלו
בסוף השבוע האחרון פורסם כי צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי, יעבור לכהן כמנכ"ל חברת האשראי החוץ-בנקאי נאוי גרופ. ארצי, ששימש בבנק 25 שנה, הוא דוגמה למגמה של מנהלים בכירים מהמערכת הבנקאית שעוברים למגזר העסקי, שם הם זוכים לשכר גבוה יותר, לעיתים אף יותר ממנכ"לי הבנקים שלהם עבדו. שכרו החדש של ארצי יעמוד על 4.6 מיליון שקל בשנה, לעומת 4.4 מיליון שקל שעלות שכרו של מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן, אשתקד.
מגמה זו בולטת גם במעבר של איתמר פורמן מבנק הפועלים לישראכרט, שם שכרו צפוי להגיע ל-5.6 מיליון שקל, בעוד מנכ"ל הפועלים הרוויח 4.3 מיליון שקל בשנה שעברה. גם אייל בן חיים וזוהרית יוגב מבנק לאומי עברו לתפקידים בכירים בחברות כרטיסי אשראי.
המעבר של בכירים אלו נובע ממספר גורמים. ראשית, חוק שכר הבכירים, שנחקק ב-2016, מגביל את שכרם של מנהלי תאגידים פיננסיים, מה שדחק את מנכ"לי הבנקים מהפסגה הפיננסית. שנית, המגזר הפיננסי החוץ-בנקאי התפתח משמעותית, ומציע הזדמנויות רבות למנהלים בעלי ניסיון עסקי וידע רב שנצבר בעבודה מול לקוחות הבנקים.
בכירים לשעבר במערכת הבנקאית מסבירים כי הדור הנוכחי פחות מחויב למקום עבודה אחד, ויותר פתוח להזדמנויות לפיתוח אישי. בנוסף, התפתחות הגופים המוסדיים והחברות החוץ-בנקאיות יצרה ביקוש רב לכוח אדם מיומן מהמערכת הבנקאית.
למרות החששות שהגבלת השכר תפגע בביצועי הבנקים, מחקר של בנק ישראל מצא כי הדבר לא פגע בביצועים העסקיים. הבנקים הגדולים ממשיכים לרשום רווחים חסרי תקדים, ומוכיחים שהם חזקים דיים לספוג את תחלופת המנהלים. עם זאת, ישנם גורמים המצביעים על קושי בגיוס כוח אדם איכותי מבחוץ, בשל מגבלות השכר, מה שמאלץ את הבנקים להסתמך יותר על קידום פנימי.
