משיחיות
תחקיר מעמיק חושף את התפתחותו והשפעתו של זרם משיחי-פוליטי בציונות הדתית, הרואה בשליטה על כל ארץ ישראל ובמלחמות ישראל שלבים בתהליך גאולה. זרם זה, שהחל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים עם הקמת גוש אמונים, התפתח והתבסס במוסדות חינוך והשפעה מרכזיים, כדוגמת ישיבת מרכז הרב ומכינת בני דוד בעלי, ומשם חדר למוקדי כוח פוליטיים, חינוכיים וצבאיים במדינת ישראל.
מנהיגיו הרוחניים של הזרם, כדוגמת הרב אלי סדן והרב צבי טאו, עומדים בראש ישיבות ומכינות קדם-צבאיות, שבוגריהם משרתים בתפקידים בכירים בצה"ל, כולל ראש המוסד ואלוף פיקוד המרכז. נציגיו הפוליטיים, ובראשם בצלאל סמוטריץ', קיבלו בממשלה ה-37 סמכויות נרחבות, ביניהן תיק האוצר, סמכויות ביהודה ושומרון, ומשרד ההתיישבות. סמוטריץ' אף הצהיר בעבר על רצונו שמדינת ישראל "תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך" וכי הוא שואף שמדינת ישראל תתנהל על פי התורה.
התחקיר מפרט כיצד רעיונות אלו, ששורשיהם נעוצים בתפיסה כי ארץ ישראל כולה ניתנה לעם ישראל וכי אסור לוותר על חלקים ממנה, מתורגמים כיום לפעולה פוליטית ומוסדית. הדבר בא לידי ביטוי בחקיקה, במינויים, בהחלטות ממשלתיות ובשיח הציבורי, תוך יצירת מתח מתמיד בין ערכים לאומיים-דתיים לבין עקרונות דמוקרטיים, שוויון ושלטון החוק. למרות התבססות הזרם במוקדי כוח, קיימת גם התנגדות ציבורית ומוסדית לתפיסות אלו, וצה"ל ומערכת המשפט ממשיכים להגדיר עצמם במסגרת יהודית ודמוקרטית.
התחקיר מציג את מפת השחקנים והמוסדות המרכזיים המעורבים, את ציר הזמן של התפתחות התופעה מאז 1967, ואת הראיות התומכות והנגדיות לטענות בדבר השפעת המשיחיות הפוליטית. הוא מדגיש כי בעוד שהתזה של "השתלטות משיחית" על כלל החברה אינה מוכחת, קיימת התבססות משמעותית של זרמים אלו במוקדי כוח פוליטיים, חינוכיים וצבאיים, תוך יצירת אתגרים מתמשכים לדמוקרטיה הליברלית בישראל.
