תביעת ענק נגד הבנקים בישראל: מיליארדי שקלים על הפרשי ריבית
התביעה הייצוגית שהוגשה נגד ארבעה בנקים ישראלים מרכזיים - לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הראשון - אושרה השבוע על ידי בית המשפט המחוזי בלוד. התביעה, המוערכת ביותר מ-15 מיליארד שקלים, טוענת כי הבנקים הפרו את עקרון "השבה שלא כדין" בכך שהרוויחו מאות מיליארדי שקלים שהופקדו בחשבונות עו"ש של לקוחות, מבלי לשלם להם ריבית הולמת.
התביעה מתייחסת לתקופה שבין אפריל 2022 למאי 2025, במהלכה עלו ריביות המשק באופן חד. בעוד שהבנקים השתמשו בכספי הלקוחות למימון ולהפקת רווחים, הריבית ששולמה ללקוחות על יתרות בחשבונות העו"ש נותרה נמוכה מאוד, סביב 0.1% בממוצע. לפי חישובי התביעה, על כל 10,000 שקלים בחשבון עו"ש, הבנק הרוויח כ-430 שקלים, בעוד הלקוח קיבל רק כ-10 שקלים.
החלטת בית המשפט אינה מהווה הרשעה או חיוב מיידי בפיצויים, אלא מאפשרת את המשך ההליך המשפטי. בית המשפט קבע כי עצם קיום הסכם בין בנק ללקוח אינו מקנה לבנק זכות להפיק רווחים ללא תמורה הולמת ללקוח. למרות שהסכום המוערך הוא 15 מיליארד שקלים, הסכום הסופי יקבע בהמשך.
התביעה מעלה סוגיה חשובה לגבי חלוקת הפיצויים הפוטנציאליים. כ-37% מהיתרות בחשבונות העו"ש, המסתכמות בכ-220 מיליארד שקלים, מרוכזות ב-2.6% מהחשבונות בלבד, אלו שיתרותיהם עולות על 250 אלף שקלים. משמעות הדבר היא שרוב הפיצויים עשויים להגיע לבעלי חשבונות גדולים, ולא בהכרח ללקוחות עם יתרות קטנות.
מעבר לפיצויים, התביעה עשויה להשפיע על מודל הפעולה של הבנקים בעתיד. אם יחויבו הבנקים לשלם ריבית גבוהה יותר, הדבר עלול להוביל לשינוי במודל העסקי שלהם, במיוחד בסביבת ריבית עולה. בנק ישראל הביע התנגדות להתערבות ישירה בתמחור הריבית על חשבונות עו"ש, מחשש לפגיעה בתחרות ובשוק הבנקאי. הפיקוח על הבנקים הזהיר כי שינוי כללי התמחור עלול להוביל לתוצאות הפוכות לצרכנים, ואף להעלות את דמי השירות או הריביות על אשראי כפיצוי על הפסדים אפשריים.
הבנקים צפויים לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, מה שעשוי להאריך את ההליך המשפטי. במקביל, מתנהלת תביעה נפרדת נגד בנק הפועלים. התביעה הנוכחית נתפסת כמבחן משמעותי ליחסי בנק-לקוח בישראל, ונוגעת לשאלה האם כספים בחשבון עו"ש צריכים להישאר ללא תשואה משמעותית, או שיש לחלוק את רווחי הבנקים עם הלקוחות.
