הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק

ישראלים נוטים להפקיד כספים בפיקדונות בבנק שבו מתנהל חשבון העובר ושב שלהם, גם אם הריבית המוצעת אינה הגבוהה ביותר בשוק. רבים חושבים ששיפור קל בריבית מול הבנק שלהם מספק עסקה טובה, אך לעיתים קרובות ניתן לקבל ריבית גבוהה יותר בבנק אחר, גם ללא פתיחת חשבון עובר ושב. נתונים מצביעים על כך שכ-2.44 טריליון שקלים, כשני שלישים מהכספים המוחזקים ישירות בידי הציבור, נמצאים בעובר ושב ובפיקדונות, מה שהופך פערים קטנים בריבית למשמעותיים עבור הציבור.

הפערים בריביות נובעים מכך שפיקדון אינו מוצר אחיד, אלא מקור מימון לבנק שתמחורו משתנה בהתאם לצרכיו, לתקופת הפיקדון ולסוגו. בנקים שונים זקוקים למקורות מימון בתקופות שונות ועל סוגי פיקדונות שונים, ולכן מוכנים לשלם ריביות שונות. לדוגמה, פיקדון לשנה בריבית קבועה ללא אפשרות יציאה שונה מפיקדון עם תחנות יציאה, והבנק ישלם עליו יותר. כמו כן, פיקדון בריבית קבועה מתומחר שונה מפיקדון בריבית משתנה, בהתאם לציפיות הריבית.

בנק ישראל מאפשר מזה למעלה משני עשורים להפקיד כסף בבנק ללא חשבון עובר ושב, באמצעות "מערכת סגורה". חוק משנת 2025 אף מחייב את הבנקים הגדולים לאפשר זאת. המערכת מאפשרת לכסף לצאת מחשבון הקיים, לעבור לפיקדון בבנק אחר, ולחזור בסוף התקופה לחשבון המקורי. כלי זה מפריד בין ההחלטה היכן לנהל חשבון, לבין ההחלטה היכן לקבל תנאי פיקדון טובים יותר.

בדיקה של הצעות פיקדון עדכניות באתרים של בנקים שונים, עבור לקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עובר ושב, מצאה פערים משמעותיים. לדוגמה, בנק ירושלים הציע פיקדון לשנה בריבית קבועה של 3.25%, עם אפשרות להטבה של מעל 3.5% באמצעות קוד קופון. לעומת זאת, הצעות פומביות בבנקים אחרים נעו סביב 1.5%-2.4%. פער זה יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה על פיקדון של 100,000 שקלים או יותר.

הצעה מבנק אחר יכולה לשמש גם למיקוח מול הבנק הנוכחי. באופן מפתיע, הריביות המוצעות ללקוחות חיצוניים אינן שונות דרמטית מהריביות המוצעות ללקוחות הבנקים האחרים במערכת הסגורה, ולעיתים אף גבוהות יותר. עם זאת, לבנק הקיים יש תמריץ לשמר לקוח פעיל, ולכן קיים פוטנציאל לשיפור משמעותי בריבית הפיקדון לאחר מיקוח. השוואות מראות פערים של יותר מ-1% בריבית לאחר מיקוח. לכן, אין להתייחס להצעת הפיקדון הראשונית כאל מחיר השוק הסופי, ויש לבדוק, להשוות ולהתמקח על הריבית.