להוסיף הון בפיקדון: איך לקבל יותר מהבנק שלכם או אפילו מבנק אחר
ישראלים נוטים להשוות מחירים כמעט בכל תחום, אך כשמדובר בפיקדונות בנקאיים, רבים מפקידים את כספם אוטומטית בבנק שלהם, גם אם הריבית המוצעת נמוכה משמעותית מזו שניתן לקבל במקומות אחרים. נתונים מראים כי כ-2.44 טריליון שקלים, כשני שלישים מהכספים שבידי הציבור, מוחזקים בחשבונות עובר ושב ובפיקדונות, מה שהופך אפילו הבדלים קטנים בריבית למשמעותיים ביותר.
הפערים בריביות נובעים מכך שפיקדון הוא מקור מימון לבנק, והמחיר שלו משתנה בהתאם לצרכיו, לתקופת הפיקדון ולסוגו. בנקים שונים זקוקים למקורות מימון בתקופות שונות ועל סוגי פיקדונות שונים, ולכן מוכנים לשלם ריביות שונות. לדוגמה, פיקדון לשנה בריבית קבועה ללא אפשרות יציאה שונה מפיקדון עם תחנות יציאה, והבנק ישלם עליו יותר. כמו כן, פיקדון בריבית קבועה מתומחר שונה מפיקדון בריבית משתנה.
הבעיה המרכזית היא שהציבור אינו רגיל לבדוק הצעות מחוץ לבנק שבו מתנהל חשבון העובר ושב שלו. עם זאת, בנק ישראל מאפשר כבר למעלה משני עשורים להפקיד כסף בבנקים אחרים באמצעות "מערכת סגורה", המאפשרת העברת כספים לפיקדון ללא צורך בפתיחת חשבון עובר ושב. חוק שייכנס לתוקף ב-2025 אף יחייב את הבנקים הגדולים לאפשר זאת.
בדיקה של הצעות פיקדון עדכניות מראה פערים גדולים. בנק ירושלים מציע פיקדון לשנה בריבית קבועה של 3.25%, ואף מעל 3.5% עם הטבה. לעומת זאת, הצעות פומביות ללקוחות חיצוניים בבנקים אחרים נעות סביב 1.5%-2.4%. פער זה יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה על פיקדון של 100,000 שקל, ויותר מ-10,000 שקל על פיקדון של 500,000 שקל, לפני מס.
הצעה מבנק אחר יכולה לשמש גם ככלי למיקוח מול הבנק שלכם. למרות שהצעות הבנקים ללקוחות חיצוניים אינן שונות דרמטית מהצעות ללקוחות קיימים, לבנקים יש תמריץ לשמר לקוחות פעילים. השוואות מראות פערים של יותר מ-1% בריביות לאחר מיקוח. לכן, אין להתייחס להצעת הפיקדון באפליקציית הבנק כאל מחיר סופי, ויש להשתמש בנתונים ובהצעות מבנקים אחרים כדי לשפר את התנאים.
