בקרוב, רוב ההוראה באוניברסיטה תיעשה בידי AI
ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית (AI) צפויה לחולל מהפכה בהוראה האוניברסיטאית, כך עולה מדברי פרופ' מרק שטייף, רקטור אוניברסיטת תל אביב לשעבר. לדבריו, בעוד עשור או שניים, האוניברסיטה תיראה שונה מהותית, כאשר ה-AI ייקח על עצמו חלק גדל והולך ממשימות ההוראה, ובמקרים רבים יחליף את ההוראה הפרונטלית המסורתית.
שטייף מתאר כיצד עוד בתקופתו כרקטור, האוניברסיטה התמודדה עם השאלה כיצד להתמודד עם כניסת מודלי שפה מתקדמים לחיים האקדמיים, והתמקדה תחילה בהיבטי הערכה, כיצד לתת עבודות כאשר סטודנטים יכולים להיעזר ב-AI. במקביל, ניסו באוניברסיטה לרתום את ה-AI לשיפור ההוראה, אך נתקלו בשתי בעיות עיקריות: היצמדות למסגרת ההוראה הקיימת והערכת חסר של קצב השינוי הטכנולוגי. הוא מציין כי תהליכי פיתוח והטמעה באקדמיה, שלוקחים כשנתיים, הם נצח בעולם ה-AI המשתנה במהירות.
כדוגמה לכך, הוא מביא פרויקט שבו החלו לפני כשלוש שנים לבניית מערכת AI למענה על שאלות סטודנטים, אך מגבלות שפותחו כדי למנוע "הלוצינציות" (תשובות שגויות) הפכו למכשול, והצריכו מאמץ פיתוח מתמשך שקשה לאוניברסיטאות להתמיד בו. שטייף מעריך כי רוב יישומי ה-AI באקדמיה יגיעו ממוצרי מדף של חברות גדולות כמו OpenAI ו-Google, והאתגר המרכזי של האוניברסיטאות יהיה התאמת מדיניות ותשתיות למציאות החדשה.
הוא מדגים את השינוי באמצעות ניסוי אישי: העלאת סיכומי הרצאותיו לקורס בהנדסת חשמל ל-ChatGPT, ויצירת "שוחחן" המשמש כמורה פרטי לסטודנטים, המסביר חומרים בקצב אישי וברמה המתאימה. שטייף מתכנן ללמד את הקורס כרגיל השנה, ובמקביל להעמיד את השוחחן לרשות הסטודנטים ולבחון את השימוש בו. הוא צופה כי תפקיד האקדמיה יעבור מביצוע ההוראה עצמה לתכנון, הכוונה ופיקוח, תוך התמקדות בהערכה והסמכה, ככל הנראה באמצעות בחינות פרונטליות מבוקרות.
שטייף מכיר בכך שהמעבר להוראה מבוססת AI עלול לפגוע בהיבטים חברתיים ותרבותיים של הלמידה האוניברסיטאית, כמו יצירת קהילה וקשרים בין-אישיים. לכן, הוא סבור שהאוניברסיטאות יצטרכו לחזק את המרכיבים הבין-אישיים בהוראה, כמו מעבדות ופרויקטים. הוא מדגיש כי לא ניתן למנוע את השינוי, ועל האקדמיה מוטלת האחריות לעצבו, כאשר אוניברסיטאות שיבינו את תפקידיהן המשתנים יישארו רלוונטיות, בעוד שאחרות עלולות למצוא את הסטודנטים עוקפים אותן.
